• בעז זלמנוביץ

מה קראתי השנה ולמה - הוצאות לאור עצמאיות

אני משתדל להיות קורא מודע לעצמו ולמה שהוא בולע. למרות שלא תמיד אני מצליח להתאפק ואני מתנפל על מה שיש. השנה מכיוון שרובה, כ-10 חודשים, לא היו ספריות הרכבת, קטנה האקראיות בבחירה. על מנת למקם ולמקד את עצמי בתוך הקריאה ננסה לרכז את הספרים שקראתי השנה ונראה האם יש תמות מרכזיות. בגלל שיש לא מעט ספרים שקראתי השנה, הסיכום יחולק לשניים או שלושה, ככה תסבלו או תיהנו יותר. אז לפנינו החלק הראשון העוסק בהוצאות לאור העצמאיות.


הערמה הצנומה של תשע נשמות - צלם בעז זלמוביץ

מזה כמה שנים אני עוקב אחר ההוצאות לאור העצמאיות. הסגר הוביל אותי לסמוך על טעם המו"לים והמו"ליות ולהזמין בעיקר מהם ומהן. המועדפת עלי היא 'תשע נשמות' של אריאל קון. השנה לא הרבתה ההוצאה להוציא ספרים חדשים. הספר הראשון שהוציאה השנה היה מאת המו"ל בכבודו ובעצמו - לעשות מקום; ואליו נוסף עוד צוויג בסדרה הארוכה של הצוויגים בתרגומו של הראל קין - מכתב של אלמונית; שני ספרים של סופרות דרום אמריקניות - וקולדה של פואנסו על מנגלה הנמלט והמקפיא דם; ועל פרות ואנשים הקשוח של פאולה מאיה; וגם ארץ ישראל של פעם עם מורל'ה בר-און ואנדריאה. רק חמישה? נקווה לשנה פוריה יותר ב-2021. בעצם קראתי גם את הריאליזם הקסום האירני נשים ללא גברים של פארסיפור שיצאה ב'חוצפנית קטנה' מיזם משותף של 'תשע נשמות' ו'הכורסא'.


חלק מהלוקוסים שקראתי השנה - צלם בעז זלמנוביץ

שירה חפר שהייתה שותפה של קון ב'זיקית' ייסדה את הוצאת 'לוקוס'. אמנם שמתי לב אליה כבר בשנים עברו, אבל השנה קראתי לא מעט, 15 ספרים, מבחירותיה של חפר כפי שפרטתי ברשומה לסיכום שנת הקריאה העברית, על הספרים שנכתבו על ידי סופרות שלא קראתי דבר מהן: 88 של סיון שיקנאג'י; ימי מעשה של הדס גלעד; זנב של שרון קנטור. עוד מהכותבים בעברית קראתי ב'לוקוס' את גברים לבנים מתים של שץ; ואת האורחת של גולזמן, שני קבצי סיפורים שכל אחד מיוחד בדרכו שלו. מהמתורגמים שבקטלוג קראתי את מרנגה של סורוקין, ספר שקשה להסביר (קראתי גם את 'מרק סוס' שלו, אבל לא הייתי מסוגל לכתוב עליו סקירה, אם תקראו תבינו למה); עוד קראתי את הבאולינג ההוא על הטיבר של אנטוניוני במאי הקולנוע, מכתמי מחשבות והתבוננויות; נגד הטבע של אספדל הנורווגי; בלונדיניות גבוהות של אשנוז; שני ספרים מאת טוסן הבלגי - טלוויזיה וכדורגל; ספרה של גילמן מפורצות הדרך הפמיניסטיות בניניה מקיאוולי; את זעמה של קינקייד - מקום קטן; ואת נאומו של יסונרי זוכה פרס נובל לספרות 1968 אני, בן יפן היפה.


מדף הנהר - צלם בעז זלמנוביץ

כבר לפני שנתיים או יותר התחלתי לאסוף את ספרי נהר ספרים. ההוצאה שלוקחת סיכונים שיסדו שושי וראובן מירן. לצערי לא זכיתי להכיר את שושי שנפטרה, אבל זכיתי להכיר את ראובן שאף יוצא להביא לבתי המכורים את מנת הסם. השנה קראתי למעלה 25 מספרי נהר, לא כולם יצאו השנה, אבל אני משתדל לעקוב אחרי הקטלוג המתחדש. אז מה קראתי: שני ספרי מסות של אינטלקטואלים ישראלים: את קהלת של הנדלזץ שעוסק, כמה מפתיע, בקהלת; ואת דווקא אליטה! של הולנדר שעוסק, כמה מפתיע, באליטה; השנה יזם ראובן סדרה חדשה המביאה לקורא הסקרן ראיונות עם דמויות משפיעות - "זמן לרעיונות": ראיונות עם פרויד ואינשטיין; זעם שחור באמריקה; ענני סערה מעל אירופה; ומתקוממות. השנה למדתי כמה דמויות בולטות ברפטואר של נהר: בלזק עם שתי צרפתיות, שני צרפתים; והמיסה של האתיאיסט; מופסאן עם הדוקטור הרקליוס גלוס; אמיל גבוריו עם הזקן החביב מבטיניול; ודה נרוואל שהיה די מטורלל, אבל משוטט נהדר בלילות אוקטובר; וגם זכיתי לידידות, אני מקווה, עם פרוסט ב'על סף האביב'; הצרפתי האחרון, הוא ז'ול ורן עם דיסטופיה קודרת האדם הנצחי; בחיבור לדיסטופיה עברתי לאמריקנים: ג'ק לונדון עם ספר אקטואלי מתמיד המגפה סמוקה; עוד מארצות הברית קראתי את פיצג'רלד בשתי מסות - 'איך לחיות כמעט בחינם' ו-'איך לחיות משלושים ושישה אלף דולר לשנה'; סטיבן קריין עם הסיפור הגברי ביותר - המלון הכחול; ושני סיפורים קצרים של מלוויל בקוקוריקו!; השנה הכרתי גם לואיס ברומפילד כותב הנובלות המדויקות עם געגועים לאירופה - מוות במונטה קרלו; האיש שהתאהב במוות; ברומפילד מצא חן בעיני מאוד, אז קראתי גם כספרון מאזינה שיצא בידיעות אחרונות לפני קום המדינה; לסיום האמריקנים, קוקטיל של שלושה פיצג'רלד, ג'יימס בולדווין ורנדולף בוֹרְן שקובצו יחדיו בשלושה אמריקנים בפריז; מעבר לתעלה, מהתלה על פייקניוז של קיפלינג - הכפר שהחליט שכדור הארץ שטוח. נהר ספרים חרתה על דגלה גם "להרחיב את השיח הספרותי-חברתי-פילוסופי ותרבותי בישראל ולהעמיקו". מאגף זה קראתי את איסמן על מה שנשאר מנשמתו של אינדיאני; שני ספרים של לפראג חותנו של מארקס - דת הקפיטל; והזכות לעצלות; איך אנחנו חיים ואיך ביכולתנו לחיות שכתב ויליאם מוריס מעצב האמנות השימושית ומאבות הארט-נובו; מבורוז, אבות המייסדים של השמירה על הטבע למדתי על הבשורה על פי הטבע; ומדה לה בואסי הצעיר בן המאה ה-16 למדתי מדוע ההמון מחפש עריץ בעל השתעבדות מרצון. אם לא שכחתי איזה ספר, אז זה מה שקראתי מנהר ספרים.


לסה, אפרסמון וקרפ - צלם בעז זלמנוביץ

השנה הכרתי כמה הוצאות עצמאיות חדשות שנוספו לזירה הרותחת וגם כמה הוצאות ותיקות יותר. הראשונה היא 'לסה' של שי סנדיק שמתרגמת ספרות חדשה מאיסלנד וארצות צפון נוספות. השנה יצאו 7 ספרים, מתוכם קראתי 5, ושניים הנותרים ממתינים מעוכלים למחצה, נגיע אליהם בהמשך. הספרים האיסלנדיים שמפרסמת ההוצאה, הם חדשים יחסית. חלקם, בעיקר מכתב תשובה להלגה של ברגסנין בירגיסון נעוצים במורשת ובפולקלור האיסלנדיים, וחלק נעים בין העבר לעכשווי כמו בין חורבות ליבי של אייברסדוטיר; ולס ולירי של אנדרי תורסון עוסק בקהילה ובמשקעי העבר והמשפחה; ואילו פשעים זניחים של הלדורסון הוא קובץ סיפורים מינוריים כואבים שאולי היו יכולים לקרות בכל מקום, אבל הניחוח האיסלנדי מקנה להם גוון מיוחד; מציאה מאת גרהם נורטון הוא בכלל מאירלנד וזה ספר יותר קונבנציונלי במהותו ובעלילתו על רקע האזורים היותר פריפריאליים והירוקים של האי.


קרוקודיל בספריה - צלם בעז זלמנוביץ

מצוקת ההוצאות בכלל ובעת הקורונה בפרט, הביאו חלק מההוצאות לחבורה ולהקים את סלון הקולקטיב הספרותי שמאגד הוצאות עצמאיות שמספרן משתנה מסיבות שונות ומשונות. בכל מקרה, מההוצאות החברות כרגע בסלון, קראתי גם מהוצאת אפרסמון המתמחה ביצירות פרוזה מתורגמת שנכתבו בתקופה שבין סוף המאה התשע-עשרה ועד למחצית המאה-העשרים. בזכותה הכרתי את עמנואל בוב המיוחד המשוטט בנפשו באנרי דושמן וצלליו; את הספר על השפעת הדיכוי הנאצי על האוכלוסייה הגרמנית בסגנונה המיוחד של אריקה מאן - האורות כבוים; ולגמתי עוד מכתיבתו השנונה והמדויקת של קארל צ'אפק על הדברים הקטנים. עוד מחברי הסלון שקראתי: מהוצאת אסיה -על הסגברה שהסבירה לי רבקה סולניט בגברים מסבירים לי דברים; ושני ספרים על הגישה היפנית לחיים ולאמנות - וואבי סאבי; מבבל השלמתי עוד מוולבק הניהליסט על האדם המיואש בחברה המודרנית - סרוטונין.


פדינגטון ותחום המושב - צלם בעז זלמנוביץ

יש הוצאות לאור עצמאיות שלא חברו למיזם הנ"ל. בנוסף לנהר ספרים, קראתי גם מהוצאת אפיק את אווזים של עלית קרפ על מסעות ומחשבות בשוודיה; מהוצאת פטל של אביבית משמרי את ג'ונסון 38 שכתבה על שכנות טובה ורעה, על תמ"א 38 ועל אהבה [מה עם עוד קבצי סיפורים של פטל?]; שני ספרי עיון של הוצאת קדימה: בתחום מושבם של היהודים הוצאה מיוחדת של מחקר דמוגרפי מסוף המאה ה-19 של סובוטין; והתרבות שקודדה מחדש - עבודת המחקר של המו"לית איסנה גולדין אודות השפעת הספרות הרוסית על ספרות החלוצים; מהוצאת גרף קראתי את הספר הגדוש עניין, ספרות והקשרים של נועה מנהיים הרשת התרבותית; ויש גם כאלה שמוציאים ספרים לבד. אני מתקשה לעתים לתת בהם אמון, זה לא המקרה עם הספר הנהדר, הצבעוני והחושני של דרור שגב - אין לי מספיק מילים בגוף.


תקראו, תהיו נחמדים ותקנו ותתמכו בהוצאות לאור העצמאיות והאיכותיות. רק בשביל ששלי יהיה מה לקרוא.


ויש גם שיר

והרוח תקום ובטיסת נדנדות

יעברו הברקים מעליך

#ספר #תשענשמות #לוקוס #נהרספרים #אפיק #לסה #אפרסמון #אסיה #גרף #פטל #קדימה #בבל #שגב #






868 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול