יש כאלה שמאמינים שכדור הארץ שטוח. נדמה לי שלא מזמן היה דיון [כמה שדיון יכול להיות דיון במרשתת] האם מותר או אולי רצוי או לא לתת לתומך התאוריה שכדור הארץ שטוח להרצות בבית ספר [הנה זה]. העניין הזה דומה גם למתנגדי האבולוציה, המשתמשים בטענה המופרכת ש'האבולוציה' היא רק תאוריה. נכון, אבל השאלה היא כמובן מה המשמעות של 'תאוריה'. טוב לא נכנס לכך כאן, אני לא יכול להחליף את קרל פופר, ואני גם רוצה להתמקד בסיבה שלשם שמה התכנסנו בפוסט זה. ספרו של רודיארד קיפלינג - 'הכפר שהחליט שכדור הארץ שטוח' (נהר ספרים, 2020 [תרגמה רעיה ג'קסון]). עוד רגע, שכחתי מושג נוסף שצריך להתייחס אליו לפני שנכנסים לעלילה - חדשות כזב או פייק ניוז בלעז. חלק מהציבור חושב שחדשות הכזב, כמו טרנדים אחרים הם המצאות של העת החדשה, אבל, כמו שאמר לי אחד ממורי, שום דבר לא חדש, במיוחד בכל הכרוך או קשור להתנהגות בני האדם כפרטים או כקבוצה.
לא כל כך חשוב איזה סוג של חדשות כזב מיוצגות בסיפור המשעשע אך הנוקב של קיפלינג. כן זה אותו קיפלינג של הסיפורים הקולוניאליסטיים כמו 'ספר הג'ונגל' או 'קים', והשיר המצוטט יתר על המידה 'אם'. הפעם קיפלינג איננו מרחיק מלונדון. טיול חברים בתחילת המאה הקודמת הופך למאבק עם כפר, או יותר נכון עם השוטר מחלק הדוחות והשופט גובה הקנסות ולבסוף עם התושבים הלועגים ל'עירונים'. הנקמה לא מאחרת לבוא, והיא הולכת ומתרחבת ואולי גם מאבדת שליטה בתוך חבורת הנוקמים המתרחבת גם היא. שיתוף פעולה עם אמרגן שחלק ממופעיו כרוכים בנשים יפות מוביל עריכת משתה לתושבי הכפר ‘ארוחה לחמש מאות ומשקאות לעשרת אלפים’. במהלכו החבורה משכנעת את תושבי הכפר להצביע שכדור הארץ שטוח. ההצבעה הגורפת מתפרסמת בעיתון-הזבלון שבשליטת אחד הנוקמים, וכאן הבשורה מתפרסמת ברחבי הממלכה, העיתונים האחרים מתחרים בפרסום הידיעות ובהמצאתם. גם התרבות העממית משתתפת בהפצת הידיעה: שיר נכתב ומשולב במחזה, אגודת 'השטוחים' מצטרפת, סיורי תיירות וגם הפרלמנט מעורב ושאילתות נשאלות. בקיצור הנקמה מתוקה?
