החלטתי להרחיב את מנעד ההוצאות לאור העצמאיות שאני עוקב אחריהן וקונה מהן. אז ל'תשע נשמות', 'לוקוס', 'נהר ספרים', 'אפרסמון', 'לסה', 'קדימה' ובטח שכחתי אחרות, הוספתי את 'אפיק -ספרות ישראלית'. זו גם הזדמנות עבורי להיכרות עם כותבים וכותבות ישראלים, שאינני מרבה לקרוא מהם. לכן, התנפלתי על המבצעים, הנחות ודילול המחסנים של ההוצאות וקניתי חבילה של שלושה ספרים. מכיוון שאני קורא די אדוק ברשומותיה של עלית קרפ במרשתת ובעיקר בקבוצת הפייסבוק 'לא סופרים - מועדון הקוראים של "הארץ"' קניתי כחלק מחבילה את ספרה 'אווזים - רשמי מסע בשוודיה' (אפיק, 2018). הספרון הצנום, 112 עמודים, כולל סיפורים קצרים שנהגו ונוצרו, כך אני מבין מהכל-יודעת בעת או בעקבות שהותה בסטוקהולם בירת השוודים כאשר הייתה נספחת תרבות או בגלל עניינים אחרים. סטוקהולם, אגב, הייתה יעד לאחד מגיחות החו"ל הקצרות שלנו לפני כשנתיים, וגם הלכנו בשוודיה לפני שלושים שנה בטיול הגדול, כך שסקרנות כפולה הובילה לקריאת הספר.
רשמי המסע של קרפ אינם רק פיזיים, חזותיים וחושיים, אלא, בעיקר, תחושתיים, אסוציאטיביים ואולי גם מדומיינים. דומה כי הכיוון הוא מהמדומיין למציאותי ככול שהסיפורים הנפרדים והכתיבה הממוארת המסאית מתקדמת במעלה הספר. הסיפור הראשון 'יאללה בית"ר' מתחיל בפגישה עם נילס אולגרסון בגן החיות בסטוקהולם בבוקר יום הכיפורים, וקרפ לוקחת אתנו לטבילה סמלית בבריכת אריות הים, לשרטוט ראשוני של העיר ולידת בתה המלווה בדמותם הדומיננטית של העקעקים. אותן ציפורים ממשפחת העורביים הנמצאות בכל מקום. נושא החוזר בכמה מהפרקים הוא הקשר עם הנוצרים ועם מה שכתב מבקר השילוח: "גילויים שונים של פילושמיות והתעניינות ביהדות המאפיינים את שוודיה הפרוטסטנטית. תופעה זו האחרונה לובשת בספר פנים מגוונים עד אזוטריים, המנסים להתיישב בדרכים משונות עם שנאת-ישראל הפוליטית". אבל מכיוון שהסיפור השני, 'יקוב' עדיין נמצא בצד הבדיוני בספקטרום הכתיבה ופחות בצד התיעודי, הרי סיפורו של הכומר שמתאהב ביהודייה שאיננה אתיאסטית(?) ועובר בשבילה מילה, ונקשר עם היהדות עם כי לא עם זו שמלה אותו, מאיר את אחת מפינות הסוגייה. הסיפור השלישי, עוסק בגבר ואישה, בבדידות, בנעלים וחיפוש. ב'נעליים' מציצה קרפ לתוך החנויות המעוצבות והאנשים העצובים העובדים בהן. הסיפור הרביעי, 'פרינסס לנסיכה', עוסק גם הוא בחלומות של האנשים הקטנים ומקשר בין זוג ערירי מהצפון הרחוק עם משפחת המלוכה השוודית, בין הליכה לאיבוד בפארק של הנסיכה ובין חתונתה, עוגה ומערך האבטחה ושואל מה יישאר מאתנו ומי ייזכור אתנו?
