הכדור הוא עגול?

כשסיימתי לקרוא לפני חודש את 'טלוויזיה' של ז'אן-פיליפ טוסן בהוצאת 'לוקוס' לא הייתי בטוח האם הספר היה מעניין. סוג של אַמְבִּיוָולֶנְטִיוּת כלפי הספר. בכל מקרה סכמתי עם עצמי, והבטחתי לשירה מו"לית לוקוס, שכאשר יצא הספר הבא של טוסן, נקנה אותו וגם נקרא בו. שכן, בין קניית ספר לקריאתו המרחק לעתים רב מאוד. בכל מקרה נתברר שההוצאה עומדת על סף פרסום 'כדורגל' של טוסן (2020 [תרגום מיכל שליו]), והבטחות, בעיקר בענייני ספרים, צריך לקיים. אז קניתי ברגע שיצא לאור, וגם קראתי מיד כשהגיע. בניגוד ל'טלוויזיה' שטעמי היה פרום מעט, הרי 'כדורגל' שגם הוא מצרך שרבים שואפים אותו באמצעות תיווך של הטלוויזיה ודומיה. למשל הסטרימיינג במחשב שטוסן מתאר את ראשיתו לפני עידן ועידנים, ב-2014. בגלל שאיבדתי את המשפט, אז נגיד שוב: בניגוד ל'טלוויזה' שהיה פרום מעט, 'כדורגל' הוא ממואר מהודק ומעניין.

על גב הספר נכתב: "בכדורגל, מִשחק הכדור הפופולרי בעולם משמש את טוסן כמקפצה למחשבות על מהותו, אבל גם על זמן ועל יחסנו אליו, על ילדותּ ועל אהבותינו התמימות, על חלומות ועל ניסיוננו לשמר אותם." גם כמי שהיה רק פעמים ספורות בלבד באצטדיון כדורגל, וגם צופה באופן מועט ורנדומלי במשחקים המשודרים בטלוויזיה, מצאתי עניין בשיטוט של טוסן בעקבות הזמן, המרחב והכדורגל. טוסן כותב שהיה "מוכרח לכתוב אותו, לא רציתי לקרוע את החוט הדק שעדיין קושר אותי אל העולם". האם הוא מתכוון שהכדורגל [ומשחקי הכדור האחרים - כדורסל, פוטבול, בייסבול ועוד] הם מצרך שהמונים נוהרים אליו כמו אל קולוסיאום או אל הקורידה? בכל מקרה יש משהו מחזורי בכדורגל - עונות, שלבים, כל ארבע שנים גביע עולמי, וביניהם היורו, והמוקדמות. וטוסן במבט מתבונן על כתיבתו, מצהיר בהססנות: "אולי זוהי המטרה הסודית של השורות האלה, לנסות להפוך את הכדורגל, את החומר ההמוני, הגס והמתכלה שלו, לצורה נצחית הקשורה לעונות, למלנכוליה, לזמן ולילדות".

הספר מחולק בהתאם לכך לאליפויות העולם כל ארבע שנים החל מ-1998 בצרפת עד 2014 בברזיל. הכתיבה של טוסן לא מתארת את המהלכים במגרש, וגם התוצאה לא חשובה [תלוי מי המנצח]. היא כן משוטטת בחייו האישיים, החיבור לילדות, הזיכרונות מאביו, מפגשים עם תרבויות שהחיבור המידי נעשה באמצעות הכדורגל, מפגש עם האמן ג'ף קונס המתקיים בצרפת במסגרת מרוץ מכוניות במקביל לאליפות המתקיימת בדרום אפריקה (2010). וגם בחינת השאלות, למה אנחנו אוהבים את הכדורגל, ומדוע לא נצפה בשידורים חוזרים מלאים של משחקים, ואיך הוא קשור לדמיון: "טבעה של ההיקסמות שמעורר כדורגל נובע מאותן אשליות של ניצחון ויכולת-כול שהוא יוצר בנפשנו. כשאני עוצם עיניים, לא חשוב מה גילי ומה מצבי הגופני, אני החלוץ הכוכב שמבקיע את שער הניצחון". מי לא חלם שהוא מעביר פס בין הרגליים של מסי?

#ספר ממואר על כדורגל, ילדות, זמן, ספרות ומהות. מומלץ ביותר לא רק לחובבי כדורגל, או שמא בעיקר לא להם? בעצם לכל מי שרוצה להרהר. ואל תשכחי לקנות מההוצאות העצמאיות.

הו הא מי זה? הגל השני של הקורונהההה. תקראו ותהיו נחמדים. ותשימו מסיכות שבשנה הבאה נוכל ללכת לאצטדיונים.

ויש גם שיר

ערי נעורי -

עתה את כולן כבר שכחתי,

ואותך באחת מהנה,

#ספר #טוסן #כדורגל #לוקוס