שישה דגלים שחורים
- בעז זלמנוביץ
- לפני 13 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
באחד מימי ראשון בראשית נובמבר 2025 קברנו את קופר. אחרון חטופי ניר עוז שהופקרו בשבעה באוקטובר ונרצחו בעזה שב לאדמת הקיבוץ. הדרך מחיפה להלוויה לקחה כמעט 4 שעות. למחרת יצאתי שוב לניר עוז להדריך סיורים. הפעם מקדים את מרבית הפקקים. ליד אשקלון, ברמזור, משאיות ועליה ארגזים עם מדבקות של האו"ם. אני עומד ליד אחת מהן. סוכנות המזון העולמית מעבירה מזון נוזלי לתינוקות. עדיף ממשאיות תחמושת וממובילי טנקים. המחשבות נודדות לטבח שבעה באוקטובר ולמלחמה. האם אנחנו יכולים לראות את סבלם של האחרים? כפי שכתב עמנואל לוינס: "הצדקת סבלו של הזולת היא לבטח מקור כל שלילת מוסר". וגם לדברים שכתב סרקוסה בספרו 'תרועה לראנקאס': "תופעת קבע בהיסטוריה היא שכאשר מתפרקת תרבות ממוסרה אין ביכולתה להתפתח, אלא היא נחלשת ומתנוונת". צפירה מאחור מעירה אותי מההרהורים הערכיים־מוסריים שאחזו בי. בכביש הפרסה, ערפל מאובק מטפטף מעצי האשל והבשורות על השבתם של אסף חממי, עומר נאוטרה ועוז דניאל זכרם לברכה שיצאו להגן על תושבי קיבוצי הפרסה משמחות ומעציבות בערבוב. ליד שער הקיבוץ תקועים בצנעה שישה דגלים שחורים, מעט מרופטים. בציון שנה לחורבן סומנו מקומות בהם נרצחו ומהם נחטפו תושבי ניר עוז הקבועים ואלה שהגיעו להתארח. כאן מסמלים הדגלים שישה שניסו לתפוס מחסה בקיבוץ.
בשער הראשי-הצפוני של קיבוץ ניר עוז ישנם פשפש להולכי רגל ושער למעבר מכוניות. "השער הצהוב" היה לסמל במאבק כנגד הקיבוצים. מחד, כפי שכתוב באתר יושק'ה: "השער הצהוב? אה, זה לא סתם עוד שער. הוא כמעט סמל של ההתיישבות הכפרית בארץ [...] השער הזה הוא מעין "ברוכים הבאים" וגם "רגע, מי אתה?" באותו זמן, כי הוא בעצם הדרך של היישובים לשמור על הביטחון שלהם ולדעת מי נכנס ויוצא [...] בסופו של דבר, השער הצהוב הזה הפך להיות יותר מסתם אמצעי ביטחון. הוא מסמל את הייחודיות של החיים ביישובים האלה – קהילתיות, ביטחון ותחושה של "בית".[1]; ומאידך נוצל הסמל "השער הצהוב" להציג את התנשאות והתבדלות של הקיבוצים ושל יישובים כפריים אחרים.[2] עידית שכנאי רז שכתבה על השתנות הקהילה, המרחב והבנייה בקיבוץ יפעת כמשל לקיבוצים ככלל [בספרה 'הנה באים ימים'], מצביעה על כך שככול שהקיבוץ נפתח לסביבה מבחינה כלכלית וחברתית, כך הלך והסתגר בגדרות ובשערים. בניר עוז כמו יישובים אחרים הסמוכים לגבול, הייתה סיבה נוספת לשער המסיבי בכניסה הראשית, וגם בכניסה המשנית. אבל זו אשליה שהתנפצה.
מצלמת השער הראשי תיעדה את השער הצהוב נפתח בשעה 06:49:06 ושתי מכוניות, האחת - שחורה והאחרת - בצבע לבן, נוסעות במהירות לעברו. הן עוברות אותו צמודות אחת לשנייה, כמו במרוץ גראנד פרי. לא ניתן להבחין בנוסעי הרכבים. פחות מ־20 שניות מאוחר יותר נגלית לעין המצלמות הסיבה לדהירת המכוניות. כל שניה קובעת עכשיו בקרב על החיים. השער הצהוב נסגר כשניות הספורות לאחר מעבר המכוניות, ממש ברגע האחרון, כאשר מחבלי הנוחב'ה יורים עליהן. מצלמה אחרת מגלה לנו בדיעבד שכיתת המחבלים הגיעה שתי דקות קודם לסבך עצי האשל הסמוך לשער מצפון כשבגבם גדר המפעל. נראה ירי על ביתן השומר שאיננו מאויש, ולאחר עוד כמה שניות מחבלים חמושים, ברובי קלצ'ניקוב, מקלע פי־קיי ומטולי אר־פי־ג'י ולבושים באפודי לחימה עוברים את שער הולכי הרגל. לאחר כ־50 שניות, שתי המכוניות נקלטות במצלמה אחרת, מצלמת השער האחורי־הדרומי, כאשר הן פונות ימינה על הדרך הצמודה לגדר לעבר מגורי הסטודנטים. שם ימצאו יושביהן מקלט ואימה.
בשישי-שבת התקיימו מספר מסיבות ב"עוטף". הנודעת שבהן היא מסיבת הנובה, שהתקיימה בחניון רעים. מסיבה נוספת, מצומצמת יותר התקיימה בנחל אסף העובר בין יישובי הפרסה לכביש 232. זו הייתה מסיבה פרטית שבה בילו בערך מאה איש, שהתארגנה בוואטסאפ בהפקה שנקראת פסיידאק (psyduck). המשתתפים הם חברים, קבוצה סגורה, שהעבירו את פרטיה ביניהם.[3] מעט לפני הזריחה הגיעה למסיבה סטודנטית שבאה זה מקרוב לגור בניר עוז. מאחר וירי הטילים לא נפסק, הזמינה את חבריה להתמגן בממ"ד שבחדרה בקיבוץ. פעולה שגורה בתרחיש הסביר של "סבב תלול מסלול". אלו שתי המכוניות שהגיעו מהפסיידאק בשעה 06:49 ונצפו בשער הראשי, אך הן לא האחרונות שנכנסו למארב המחבלים בשער, עוד ארבע יגיעו.
המצלמה הנמצאת מעל ביתן השמירה (הבודק'ה), ממשיכה להראות עוד פרטים על הזוועה שהתחוללה בכניסה הצפונית של הקיבוץ. לאחר מעבר המחבלים לתוך הקיבוץ, נשארים כמה מהם לארוב ליד השער. מחבל שמסתתר מאחרי הביתן מבחין בשעה 06:55 במכונית יונדאי שחורה המתקרבת, הוא יוצא מפינה בה הסתתר ויורה לכיוונה. במצלמה אחרת נקלטת המכונית מתנגשת בשער ושם היא נשארת. שני נוסעי המכונית שנמלטו ממסיבת הפסיידאק, בני הזוג זלטה קוסובסקי ואיתי יוסטון הדר ז"ל,[4] מנסים לברוח, אבל אש המחבלים משיגה אותם.
הם לא האחרונים שירצחו בשער. בשעה 07:09 מגיע זוג נוסף ברכב GM לבן. הרכב סופג אש, אבל הזוג בורח שמאלה לתוך מתחם חממות הקנאביס. הם נמלטים מהרכב ומוצאים מסתור בחממות במהלך כל היום עד שיחולצו בערב המאוחר.[5] שתי דקות לאחריהם מגיע רכב נוסף מהמסיבה. ברכב שלושה נוסעים – בני הזוג יובל רביע ז"ל ונוי זעפרני ז"ל, הוא ממושב ישע והיא גדלה ביישוב נוקדים, ואחיו של יובל, נועם ז"ל גם הוא מישע. יובל ונוי אמורים היו לחגוג אירוסיהם שבועיים לאחר מכן.[6] המחבלים ירו לעברם מעמדותיהם שמאחורי השער. הם מנסים להימלט, אך נפגעים ונרצחים.
כעבור 5 דקות מגיע מהפסיידאק שחר גל קדמן ז"ל ברכב פיג'ו כחול. שחר התגורר במושב רנן, אך הוא כמו יובל ונועם בן מושב ישע.[7] גם שחר נורה ונרצח. 17 ממשתתפי הפסיידאק שנמלטו ממנה נרצחו בדרכים, 6 מתוכם בשער קיבוץ ניר עוז.
מהצד השני של הקיבוץ נקלט בעדשת המצלמה של השער האחורי בשעה 07:02 עובד מתאילנד רכוב על אופנים חשמליים פונה על הכביש החוצה לכיוון צפון, מה יעלה בגורלו כעת כשחצר הקיבוץ נשלטת בידי המחבלים? האם הוא בכלל מודע למתרחש? Phirun "Bom" Prakotwong בן 34, עובד חקלאות ממחוז קומפוואפי שבצפון־מזרח תאילנד, שחלם לגדל פרות בארצו, והגיע לפרנס את משפחתו בישראל והיה בדרכו לעבר הרפת שבה עבד, נרצח כעבור כמה דקות.
השליטה של המחבלים על השערים נמשכה מרגע החדירה לקיבוץ, ובשעה 08:03 קולטת המצלמה הפנימית בביתן השומרים בשער הראשי את אחד המחבלים מנסה לתלוש את המחשב שמונח על השולחן. אולי חשבו שהדבר ינטרל את המצלמות ואולי סתם רצו לגנוב או להשחית? אבל זאת לא הכניסה היחידה לקיבוץ. כוח המחבלים התוקף את ניר עוז הגיע גם מאזור השער האחורי-הדרומי, דרך מגורי התאילנדים וגם מכיוון שער הכרם הוא השער המשקיף לחרבת אחזע'ה. למעשה הצפייה בצילומי האבטחה של הקיבוץ מתעתעת. המצלמות ממוקמות בשערים הראשיים, אבל מצילומים שעשו המחבלים והפורעים שהגיעו לקיבוץ, נראה כי עיקרם הגיעו בדרך הקצרה ופרצו את הגדר ליד שער הכרם ולאחר מכן גם אותו.
בצהריים, אחרי שהדרכתי שני סיורים, אני יוצא צפונה וחולף שוב ליד ששת הדגלים השחורים בדרכי לאזכרת השנה 25 לנפילתו של שחר בקרב ליד קבר רחל .
"פתאום שקט
שריקות הרוח וענני חול
מכסים את מהמורות אתמול
דממה"
כתב קופר.
עד מתי?
[4] https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=43667 ; https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=43662