בשנים האחרונות התעניינתי בתחומים החמים של בינה מלאכותית, רובוטיקה, רשתות וקישורים וגם בלוקצ'יין. אגב, בעיקר בהקשר הביטחוני-צבאי. זה שהתעניינתי, זה כמובן לא אומר שהבנתי, אז השתדלתי לקרוא בתחומים הללו. למשל: למשל 'שלום עולם'; 'מרובדים' ; ו'עליית הרובוטים' ועוד כמה אחרים; הספרים בוחנים ברובם את השפעת הטכנולוגיות המהפכות הללו על חיינו הציבוריים והפרטיים. חלק חוששים מאוד מהאפשרות שנפתח טכנולוגיה מתקדמת תחת שם הקבוצה בינה מלאכותית כללית עד כדי כך שהם קוראים לזאת 'המצאתנו האחרונה'. בכל מקרה זה שקראתי זה כמובן לא אומר שהבנתי דבר, אבל כאשר פנו אלי מהוצאת 'עם עובד' ושאלו אותי אם אני מוכן לקרוא ולסקור מספר ספרים מתוך רשימה [זה היה גילוי נאות], בחרתי את ספרו של איאן מקיואן - 'מכונות כמוני' (עם עובד, 2020 [תרגום מיכל אלפון]). הסיבה הנוספת שבחרתי בו היא השימוש המרתק שעושה מקיואן ב'היסטוריה חליפית', וממקם את העלילה בשנת 1982 הדרמטית של התאצ'ריזם ומלחמת פוקלנד, אך משנה רכיבים רבים בה, באופן די משכנע, בעיקר אריכות החיים של אלן טיורינג המאפשרת את קפיצות המדרגה הטכנולוגיות. אבל את זה ידעתי רק אחרי שקראתי.
"זאת הייתה תוחלת הערגה הדתית, זה היה הגביע הקדוש של המדע. שאיפותינו היו נאצלות ושפלות — שאפנו להתגשמותו של מיתוס הבריאה במציאות, למעשה מפלצתי של אהבה עצמית. ברגע שהתאפשר הדבר לא הייתה לנו ברירה אלא ללכת אחר מאוויינו, ולעזאזל התוצאות. בניסוח הנשגב ביותר, ביקשנו להתנער מכבלי התמותה, להתעמת עם האלוהות ואולי אף להחליפה באני המושלם שלנו."
ציר העלילה הוא המשולש הבין אישי, הרומנטי בחלקו, בין צ'רלי, מירנדה ואדם. צ'רלי המספר הוא בן 32, לא מיוצלח במיוחד שבסכום הנכבד שירש הוא קונה את אדם. אדם הוא אחד מהסדרה הראשונה של הרובוטים בעלי הבינה המלאכותית והמעטה דמוי גוף אדם, כולל יכולות גופניות ומיניות. הצלע השלישית היא מירנדה. סטודנטית בת 20 וקצת שבתחילה היא דיירת משנה אצל צ'רלי, ומיד הופכת לזוגתו. עוד שחקן משנה בצוות הוא מארק ילד אדום שיער שהזוג חולם לאמץ. אבל למירנדה יש שלדים בעברה העלולים לשבש את האימוץ, אך המניעים חלק מהעלילה . זו בחלקה לא כל כך התחברה לי, אבל מקיואן בכישרונו מצליח להניע אותה לסוף הסנטימנטלי, גם בעזרת טיורינג. ניתן לומר שהספר נע בשני רבדים. הראשון הוא המשולש הבין אישי והשני, הוא הרובד הטכנולוגי-תפיסתי-פילוסופי. שעיקרו ,האם יהיו למכונות המשוכללות מאוד, ש'אדם' מייצגן, נפש. זה כמובן מציף את השאלה, שמעלה טיורינג: "אם כן, אתה לא יודע הרבה על הנפש אבל רוצה לשלב גילום של נפש מלאכותית בחיי החברה. יש גבול למה שאפשר לעשות עם למידת מכונה. תצטרך להעניק לנפש הזאת כללים לחיים." והאם יוכלו מכונות להבין את העולם שבו חיות הנפשות המוזרות, הערמומיות והכואבות - בני האדם.
לא בכדי העלילה מזכירה את שאלות המוסר הרובוטי שעלה אסימוב בספריו, כפי שציינו חלק מהמבקרים או מהסוקרים בצדק רב. שלושת חוקי הרובוטיקה ואחר כך גם חוק אפס, מנסים להסביר את העולם לרובוטים באופן פשוט ונהיר בכדי למנוע נזק וסכנה לבני האדם, אבל זה כמובן לא מצליח כאשר הרובוטים מתחילים לחשוב. לכן ייסד אסימוב את מדע רובופסיכולוגיה בהנהגה של פסיכולוגית הרובוטים הראשונה סוזן קלוויין. ניסיון להסביר את התנהגות הרובוטים שהופכת ללא פשוטה, וכן עוסקת בממשק אדם-מכונה, ובפחד מרובוטים. בכך עוסק גם מקיואן באופן יחסית מעמיק, שאותי עניין מאוד, אך יכול להעיק על מי שמחפש עלילה ורומן ללא חפירה בפילוסופיה, בנפש האדם והמכונה. במיוחד במכונה שקוראת את מחזות שייקספיר, כותבת שירת הייקו לא כל כך מוצלחת, סוחרת במניות וגם מצטטת את הפילוסוף ארתור שפונהאואר: "אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה." והאם המכונה יכולה לעשות מה שהיא רוצה? האם היא מבינה את העולם האנושי ומה יקרה בסוף, כלומר בעתיד הלא כל כך רחוק: "הוא על מכונות כמוני ובני אדם כמוכם ועתידנו המשותף... העצב הצפוי. זה יקרה יהיו שיפורים במרוצת הזמן... אנחנו נתעלה עליכם... ונאריך ימים אחריכם... עם כל אהבתנו לכם. האמינו לי, אין בשורות האלה שמחת ניצחון... רק צער."
#ספר על משלוש אהבה בין אדם, אישה ומכונה ועל ניסיון להבין מה היא נפש. מומלץ לא רק למעריצי איאן מקיואן, ולא רק לחובבי הרובוטים והבינה המלאכותית.
איפה אתם בגל השני? בכל מקרה תקראו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר
בין קירותי בחדרי הקטן
יושב וחושב עליה.
מאיר כוכב מנצנץ מעלי,
תפילתי לבטח שומע.
דרכי שקטה ואבודה,
לילה ויום נמצא בחלום
שהיא לא תדע.