top of page
  • בעז זלמנוביץ

ספרים שקראנו בענייני צבא וביטחון ב-2023


התלבטתי מאוד האם לבקש גם השנה ממכם וממכן, בהתאם למסורת ארוכת שנים [זו השנה השישית! 2018, 2019, 2020, 2021, 2022], המלצות על ספרים בענייני ביטחון וצבא שקראתם השנה. בכל זאת תקופה קשה מאוד לכולנו, ורבים מתקשים לקרוא בחודשים האחרונים, ועוד יותר לכתוב על הספרים שקראו קודם לשבעה באוקטובר. אבל אני מאמין גדול בקריאה - הן כאמצעי של לימוד עצמי, והן ככוח מרפא. אז פרסמתי קול קורא וקבלתי לא מעט התייחסויות מרעי ומכרי ברשתות החברתיות וגם בחיים האמתיים. והנה לפניכם 21 המלצות - חלקן קצרות ותמציתיות וחלקן מעט יותר מפורטות. תודה עצומה לכל הממליצים והממליצות. נתחיל בקצרצרות ונמשיך בארוכות. מתנצל מראש בפני מי ששלח אלי אך נעדר מהרשימה, הדבר כנראה נובע מהבלגן שאני נתון בו בחודשים האחרונים [נתקן בהתאם].


1. נעמה ריבה (@naamuli84) אדריכלית וכתבת אדריכלות של הארץ ממליצה על 'הסוף - התרסה וחורבן בגרמניה של היטלר, 1944 - 1945' (עם עובד, 2012, מאנגלית כרמית גיא), ספרו של איאן קרשו. קרשו כתב ספרים רבים על המלחמה והשואה, אבל הספר הזה מראה איך המלחמה נמשכה עד מאי 1945, בעוד גרמניה קורסת לתוך עצמה. מעבר לטרגדיה, הוא מראה איך משטר טוטליטרי גורם לריכוז משאבים לטובת מאמץ שווא, גם כשהסוף ברור.

2. דיקלה אורן (@dikla_oren) ממליצה על 'The Strategy of Conflict' מאת תומאס שלינג. המחקר של שלינג עוסק בניתוח של משחקים בהם יש גם אינטרס משותף לצדדים. למשל, כאשר יש קונפליקט בין מדינות, אבל לשתיהן כדאי להימנע ממלחמה. נהניתי מהניתוח ואני חושבת שאני מבינה יותר התנהגויות שראיתי במשאים ומתנים.

3. ד"ר אייל ברלוביץ חוקר צבאות זרים והיסטוריון בזרוע היבשה (@Eyal_Berelovich) כותב: העבודה על המאמרים והתוכן לקראת ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים קראתי המון ספרים בנושא. ספר הזכרונות של חטיבה 179 "החטיבה מלחמת יום הכיפורים " שיצא בנובמבר 1974 הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי על המלחמה. בספר כתובות החוויות האישיות של לוחמי ומפקדי החטיבה. הסיפורים האישיים מסופרים באופן כנה, ישר וללא מסננים. עקב הכנות של הכותבים, הסיפורים הקשים ובעיקר משום שרוב הבעיות של אנשי המילואים רלוונטיים לימינו אני מאוד התרשמתי מהספר הזה.


4. מוטי ששון (@motiszuszan1958) ממליץ על ספרו של אבי גיל 'נוסחת פרס' (כנרת זמורה דבר, 2018). זהו ספר על הסכמי אוסלו. מזווית מאוד אישית וקרובה לאירוע. אבי גיל היה עוזרו הקרוב של שמעון פרס. בלי טיוח. גם עם ביקורת על הבוס שלו. ספר שמרגישים שהוא אמתי.

5. יוסי בירמן ממליץ על ספרו של מרדכי נאור - 'עמוד האש על הכרמל - מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947' (משרד הביטחון, 2006): לא כל כך אסטרטגיה, אבל תמיד הוקסמתי מסיפור הזחילה 6x6 שנולד באחת מהפעולות ההרואיות בספר ונוסיף על זה את הכרמל. ולא, זה לא קרה בבסיס חיל הים בסטלה-מאריס כפי שמדריכי קבוצות מספרים לפעמים...


6. זאב הדרי כתב שספר שיכול להתאים הוא 'המלכה' מאת תמר עילם גינדין ומעין אשכולי (זרש, 2023). הספר מתייחס לסיפור מגילת אסתר כאירוע היסטורי (הספר הוא רק חלק ראשון בטרילוגיה כשיצא בינתיים רק החלק הראשון ) ומזהה את אחשוורוש עם כסרכסס ומתאר ביין היתר את מצב היהודים בארץ תחת השלטון הפרסי ואת הפלישה של כסרכסס ליוון שהסתיים במפלה קשה לפרסים שהיו אז המעצמה החזקה בעולם.


7. נדב לוי (@nadavlevi345)ממליץ על 'להט הפיקוד' (תוה"ד, 2009, מאנגלית שמואל שמואל). בריאן מק'קוי פיקד על גדוד נחתים בלחימה בעיראק ב-2003. הוא מתאר איך הוא בנה את הכוח מהיסודות, את המאפיינים של המפקד, ואת תפקידו של המפקד בזמן לחימה. דברים אשר לקחתי לעצמי לשירות הצבאי. הפרק האחרון שמדבר על "המסכה" של המפקד , לדעתי מצדיק קריאה חוזרת בימים אלו.


8. ההיסטוריונית ד"ר ענת שטרן ממליצה על ספרו של איתן שמיר 'משה דיין - התפתחותו של אסטרטג' (מודן ומערכות, 2023). זהו ניתוח מקצועי ומלומד, מעמיק ויחד עם זאת לא מלאה, הקריאה [עם השוואה] בין 73 ל-23 היא מצמררת.


9. עמיקם סלונט ‏עורך ראשי של אתר האינטרנט "ידע וסקרנות דיגיטלית" ובכלל פעיל ברשתות ממליץ על ספרו האוטוביוגרפי של שאול מופז - 'המסע הישראלי שלי' (ידיעות ספרים, 2022). לטעמו זו אוטוביוגרפיה מרתקת , יותר ממה שחשבתי בהתחלה . הרבה פרקים לגבי המסלול שלו בצה"ל עוד לפני שהתמנה לרמטכ"ל . וגם כמה פרקים לגבי שיקולים של רמטכ"ל בעת תפקידו .

10. רחל פורן שבין השאר כותבת על ספרים ממליצה 'מוצב המזח - סיפור על כניעה וגבורה' (עם עובד, 2023) של נחום ורבין המתאר את קבלת ההחלטות לכניעה של ורבין שהיה רופא המוצב, מעביר ומשקף את קבלת ההחלטות של הצמרת הביטחונית באותה תקופה האם להיכנע כן או לא? [לסקירה נרחבת יותר שלה על הספר דלגו לבלוג המרשים שלה - כאן - אבל אל תשכחו לחזור להמשך ההמלצות. טוב?].


11. אתי סרוסי גם היא, בין השאר, בלוגרית ספרים ממליצה על יחידה X של ליאה גארט (מטר, 2023, מאנגלית דנה אלעזר-הלוי). אתי ממליצה על הספר: הרשים אותי השנה יחידה X של ליאה גארט, אודות יחידת קומנדו בריטית שהורכבה מפליטים יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה. [גם כאן אני מפנה אתכם להרחבה בבלוג של אסתי - כאן, וגם לדברים שאני כתבתי על הספר - כאן, ואל תשכחו לחזור].


12. יונתן דוידוב (@YonatanDavidov) כותב: ספר 'הפלישה לנורמנדי' (עוז ניר, 2011) של אנטוני ביוור השאיר עליי רושם בעיקר בגלל הכתיבה המיוחדת של הסופר, היצמדות לפרטים הקטנים (ברמה של כמה חיילים צנחו כמה מהם שרדו ולאיזו יחידה היו שייכים). ביוור תיאר בפרוטרוט את המאבקים הפנימיים בין מונטגומרי לפאטון ולדווייט אייזנהאואר. את בניית מערך הביצורים של הגרמנים ואת מהלך הקרב תוך כדי התייחסות לרזיסטנס של צרפת בראשות דה גול (יש גם התייחסות לנקמה מצד הצרפתים במשתפי פעולה עם הנאצים כולל בנשים שהלכו עם חיילים גרמנים) בקיצור, ספר מיוחד במינו, מדויק, לא מתלהם, כתוב היטב, ובעיקר נצמד לפרטים.


13. ד"ר רפי יקר שחקר את מלחמת שלום הגליל במחלקה להיסטוריה בצה"ל והיה לי הכבוד לערוך את ספרו 'הקרב בסולטאן יעקוב' כותב: מבין מה שקראתי לאחרונה, אני יכול להמליץ על 'החיים והגורל' בשני כרכים מאת ואסילי גרוסמן (הקיבוץ המאוחד, 1987), ספר מופת, ביקורתי, המתמקד בסטלינגרד. מעניין גם הספר הקצר 'טבילת אש' מאת יקי חץ אודות הקרב בגבעת התחמושת מנקודת מבטו של "לוחם פשוט". יקי קיבל  את עיטור העוז על חלקו בקרב [עוד על ספרו של חץ, בדברים שכתבתי אני עליו].


14. סא"ל (במיל') דותן רזילי, מורם ורבם של רבים מהמ"פים בצה"ל, ממליץ על הספר About face. נכתב ע״י לוחם וקצין בצבא ארה"ב Colonel David H. Hackworth שהתגייס לצבא לאחר מלחמת העולם השנייה. הוצב בשטח המפורז באיטליה ולאחר מספר שנים עבר להילחם בקוריאה מונה למפקד מחלקת חי״ר ובהמשך למ״פ ומג״ד בווייטנאם. הספר מספק מבט מעמיק על מלחמות גדולות דרך עדשה טקטית. האקוורט לומד לעמוק את המלחמה בווייטנאם בזמן שמתלווה לוועדת הבדיקה של ס. ל. א. מרשל שנשלח ע״י האמריקאים להפיק לקחים. בהמשך מתמנה למג"ד ומשנה את שיטת הלחימה כשמאמץ את שיטות הגרילה של הוייטקונג. מומלץ לקרוא הרוצה להעמיק בטקטיקה ומומלץ שיותרגם לעברית.



15. סא"ל שי ונטורה (@Shayventura80) רמ"ד תורת הלוגיסטיקה ממליץ על 'הכרעה' מאת עמירם אזוב (כנרת זמורה דביר, 2020). אמנם מאז 7 באוקטובר השארנו את מלחמת יום הכיפורים בצד, אך קריאת הספר 'הכרעה' של עמירם אזוב רלוונטית גם בראי מלחמת "חרבות ברזל". לאחר שמסננים את מלחמות הגנרלים, תמצאו בספר זה עדויות ממקור ראשון, תיאורים מפורטים שיאפשרו לכם ולכן ממש להריח את שדה הקרב ולדמיין את הפיקוד והמנהיגות בדרג הטקטי, לצד דילמות בדרגים בכירים. אני התמקדתי לעומק בשני פרקים - הראשון והאחרון, המהווים בעיני קריאת חובה לעוסקים בבטחון מכל קצוות הקשת. הפרק הראשון עוסק בחצר הצליחה ומתאר לפרטי פרטים את הנעשה בשטח הפריסה לקראת חציית התעלה. מגנן או בסיס מבצעים קדמי זה, זכה לתואר המפוקפק "חצר המוות" לאור כמות הנפגעים האדירה שרוכזה בו תוך כדי הצליחה, אך אין ספק כי פריסתו, על אף האתגרים הרבים אפשרה את מעבר צה"ל לצדה השני של התעלה ואל העיר סואץ. בפרק האחרון המתמקד בלחימה בעיר סואץ, תוכלו לחוש במורכבות של לחימת יבשה בתוך עיר. ציוותי הכוחות, התמרון, הסיוע הקרבי והסיוע המנהלתי נדרשו לאלתורים רבים תוך כדי לחימה ועד היום הצורך המבצעי לתמרון בעיר סואץ הם עדיין שנויים במחלוקת. בעקבות קריאת הספר, פרסמתי מאמר בנושא 'חצר הצליחה' בגיליון מערכות 499 שהוקדש לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.


16. אבישי שטרית, רנ"ג בשירות מילואים פעיל, ממליץ על האחת - הספר 'בשם שמים' מאת אבירם ברקאי (כנרת זמורה דביר, 2013). עד בוקרו הארור והעצוב של שבת 7.10.23, השיח ב"מליה" החברתי שלי היה על סדרת המופת ששודרה בכאן 11 "האחת" – סיפורה של טייסת 201 במלחמת יום כיפור ועל רשמים מההופעה המיוחדת על הבמה של חברי זהו-זה. במקביל לצפייה בסדרה "האחת", ששודרה לכבוד 50 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, חזרתי לספרו של אבירם ברקאי "בשם שמיים", שיצא לאור לפני עשור במסגרת 40 שנה למלחמה. בספרו אבירם משלב בלשון ספרותית את קורות המלחמה, קורות חיל האוויר וקורות טייסת 201. איסוף החומר התבסס בעיקר על ראיונות אישיים שביצע עם רבים ממפקדי חיל האוויר ומקורות ספרותיים. הייחודיות הסיפור על טייסת זו משאר טייסות אחרות בחיל האוויר נובע ממספר סיבות: טייסת הפנטומים הראשונה של החיל, (מפקדה הראשון שמואל חץ ז"ל נהרג במהלך מלחמת ההתשה) החליפה 3 מפקדי טייסות במלחמה (זמר, חולדאי ובן אליעזר). איבדה במהלך המלחמה 40% מסד"כ לוחמיה ומספר רב של מטוסים במהלך ביצוע המשימות המורכבות והקשות ביותר (דוגמן 5, טנטא, בנהא וכו..) ולמרות זאת מחזור כיפור 73 – כעבור למעלה מ 30 שנה העמיד רמטכ"ל, 2 מפקדי חיל שני אלופים ועוד מספר רב של בעלי תפקידים בכירים. הצפייה בסדרה "קישרה" בין הדמויות ותיאורים בספר לגיבורים עצמם, היה מרגש לשמוע את סיפורם ממקור ראשון. שרק נהיה ראויים לדור 73.


17. אל"ם גלעד אברילינג׳י (@GAvrilingi) ראש מחלקת תורת לחימה במטכ"ל ממליץ על ספרו של יוג'ין ב. סלדג' (E.B. Sledge) -With the old breed ״אומץ הוא לבצע את המשימה שלך תחת סכנה ולא העדר הפחד״. סלדג׳ הוא לוחם מארינס מהסוג הכותב והיוצר. סלדג׳האמר (מקבת), כפי שכינו אותו חבריו, לחם תחת פלוגה K, גדוד 3, רג׳ימנט 5 בקרבות הנחיתה בפלאו ולאחר מכן באוקינאווה. זהו לא סיפור היסטורי, אלא סיפורו של לוחם ושל חבריו לקרב מזווית הראייה של אחד מאנשי צוות המרגמות של הפלוגה. חוויות המלחמה בפאסיפיק כפי שהן מתוארות מזווית ראייתו נותנות הצצה לנפש האדם למול תהום המלחמה. זהו ספר עתיר אירועים, כתוב כולו דרך החוויה האישית של לוחם פשוט. סלדג׳ לא חוסך מהקורא שלו את התיאורים הקשים. שדה הקרב שלו אינו סטרילי, אינו הירואי ואינו עטוף בשכבה של רחמים. הוא מכה בך לאורך כל הספר בתיאורים הקשים כפי שרק לוחם חי״ר יכול לחוות. ולצד זאת, הוא גם נותן את הפרספקטיבה על מה חשוב ללוחם בשדה הקרב. וכך דרך מילותיו ניתן ללמוד שיעורים על מנהיגות, על מחיר המלחמה, על תופעת המלחמה וגם על מה שחשוב להקפיד עליו בהכשרת הלוחמים. ״זהו ספר חשוב וכדאי שיתורגם לעברית (אני על זה...) החשיבות נובעת דווקא מן המלחמה הנוכחית. הספר נותן תשובה כיצד יש להילחם כנגד אויב מבוצר היטב, נחוש, מסור עד מוות לאידיאולוגיה המבכרת את המוות על פני הבושה. התשובה היא אחת נחישות. ומי שמעדיף לצפות יכול למצוא את קורותיו של יוג׳ין סלדג׳ בסדרת המלחמה ״הפאסיפיק״ אבל אם אתם כאן אז אתם כנראה מהז׳אנר שמעדיף את זה בקריאה. [גרסה מורחבת של הסקירה תתפרסם בהקדם].

18. סא"ל (במיל') אורן האס (@Oren_theace) חוקר צבאות ומלחמות ממליץ על 'לחשוב אסלאמית -  בחינת השיח המוסלמי בן זמננו: הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים' מאת שגיא פולקה (מערכות, 2023). "הבנת השפה והתרבות כתהום הפעורה בינינו ובין אויבינו" ככותרת פרק הסיכום בספרו של ד"ר שגיא פולקה, אינה דורשת כנראה הסבר מיוחד מאז 7 באוקטובר. כולם "יודעים" להסביר שאנחנו "לא מבינים ערבית" ו"צריכים לדבר ערבית" (?). אבל ההלקאה העצמית על חוסר הבנת השכן, הצר והאויב, לא מתחלפת אצל הרוב המוחלט בנסיון אמיתי להבין ולהעמיק. ספרו של פולקה כנראה שלא יצא בעיתוי מושלם, כי חצי שנה קודם הייתה מוצלחת יותר, אבל בספק כמה אנשים היו קוראים אותו אז. השם לא מזמין ופולקה אינו מחפש להתחנף הספר מאתגר לקריאה, אף שהמחבר והעורך השקיעו מאמץ והפכו אותו לקריא בהחלט, מבלי לוותר על איכויותיו. הספר מחייב עצירות במהלך הקריאה, חשיבה והרהור, העמקה. אתגור החשיבה. הוא דורש להתמודד עם מוסכמות בנפשנו. להפנים, ולא רק לדקלם, שבקרב אנשים דוגמת ראשי החמאס, הקוראן הוא מורה דרך אקטואלי לחיים ולמאבק בישראל. הוא דורש להתמודד עם הבנת המונח 'וסטיה' למשל, הזרם שאליו משייכת עצמה חמאס, להבין את הדקויות בין הזרמים ועוד. הוא מאיר את הבלבול הנפוץ אצלנו בין פרגמטיות לבין מתינות, בבואנו להבין תנועה ש"חזונה הוא בהשראת מסורת נבואית אפוקליפטית". הקריאה בספר מאירת עיניים ושובה להבנת המציאות, ודאי אם איננו רוצים להמשיך "...להדרש למונחים של ימין ושמאל, שמרנות וקידמה, ולשאר מונחי המערב, אשר השימוש בהם להסבר תופעות מדיניות בחוג האסלאם מדויק ומאיר עיניים ממש כתיאור תחרות קריקט על-ידי כתב בייסבול".



19. גל פרל פינקל (@gal_perl) חוקר במרכז דדו בצה"ל וקמ"ן בגדוד מילואים שמגויס כמעט שלושה חודשים וכמובן קורא אובססיבי כותב: אמנם במקור נועדה הרשימה להמליץ על ספרים שקראנו במהלך השנה כולה, אבל המלחמה לקחה הכל. למרות (ואולי בגלל) שאני משרת כקצין בגדוד צנחנים מילואים (חטיבה 551), קראתי במהלכה הרבה, גם במהלך הלחימה. הקריאה סיפקה אסקפיזם, פרספקטיבה וכר שלם של רעיונות. בין היתר קראתי שוב את "מלכוד 22" האלמותי ואת "אות קריאה: כאוס" המופתי שכתב גנרל הנחתים מאטיס. בחרתי להמליץ כאן על הספר המצוין "הלחימה על ארץ־ישראל 1917" מאת ג'ון ד. גריינג'ר (מערכות ומודן, 2012, מאנגלית יגאל אייל), שתיאר את לחימת הבריטים בארץ־ישראל במלחמת העולם הראשונה, והתמקד בקרבות עזה ובאר שבע. את הספר הביאו בשעתו לתרגום מח"ט הצנחנים דאז, אל"ם אמיר ברעם, והמעבדה התפיסתית של צה"ל. בהקדמה המרתקת לספר, ציין ברעם (שהיה המג"ד שלי בסדיר) כי הוא ניתח היטב ארבע סוגיות מרכזיות של מעשה המלחמה: "המנהיגות הקרבית ובעיקר זו הנדרשת מן המפקד הבכיר; תורת הלחימה – בעיקר קרבות ההגנה והנסיגה העות'מאניים; הלוגיסטיקה הצבאית ברמת המערכה – בעיקר בחבל הארץ הצחיח שלנו; ולבסוף, נצחיותה של הקרקע – ובעיקר בגזרת עזה, שם נלחמנו בעבר ועודנו עתידים להילחם" (עמ' 9). כתב וצדק. מי שיקרא בספר, כתב ברעם, יגלה שגם הבריטים לפנינו התמודדו עם "השטח המחורץ וקשיי ההתמצאות בלילות חשוכים, התנגשויות הלחימה הקשות על פאתי השטח הבנוי, הקשיים בשילוב ומיצוי הכוח, היעדר תזמון ואי־עמידה בזמן מבצעי – "ש", נפילה למלכודות פתאים קרקעיות, כיבוש חוזר ונשנה של אותם יעדים, הימנעות מלחימה בלילה ומנגנון פיקוד ושליטה לא סדור – כל אלו ועוד, מזכירים לנו את שההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב" (עמ' 12). אין חדש תחת השמש ואתגרים אלו שבו ועמדו בפני צה"ל במלחמה האחרונה, וכמו הבריטים אז, עמדו בהם לוחמי ומפקדי צה"ל בזכות מיומנות מקצועית גבוהה, רוח לחימה ודבקות במשימה לאור המטרה וחשיבה תחבולנית. בקיצור, כמאמר מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן (גם הוא ממפקדי בצנחנים), "המפקדים קובעים את התוצאה". תקראו ספרים. איך אומר מאטיס, "כל מפקד שטוען כי "הוא עסוק מדי מכדי לקרוא" הולך למלא שקים בגופות חייליו, תוך שהוא לומד לפקד בדרך הקשה". אין לנו את הפריווילגיה הזו.


20. ד"ר סא"ל (במיל') דותן דרוק (@dotan74682491) ממליץ על 'בחזרה לארץ הארזים' (ספרי ניב, 2023), ספרו של יוסף (יוסי) ברוך פרומר. יוסי, או הרב פרומר יש לומר, משתף את חוויותיו ומחשבותיו על לבנון, ההיא של רצועת הביטחון בחלקו הראשון של הספר, וההיא של מלחמת לבנון השנייה בחלקו השני. נראה כי מאז ה- 7 באוקטובר הספר מקבל משמעות נוספת, זו הקשורה בלוחמים ובמפקדים הנלחמים מאז בעזה (וגם בגזרות אחרות, ושוב לבנון...). בסיפורים של יוסי על לבנון של רצועת הביטחון אפשר למצוא דברים שעושים בפעם הראשונה בלחימה כמו השיירה הראשונה ללבנון, מארב ה"ארטישוק" הראשון, אובדן של חברים. מפגש עם נופים מדהימים שלולא הלחימה עם החזבאללה היו יכולים להיות חלק מטיול מדהים, ממש כזה שעושים אחרי הצבא, רק שהנופים המדהימים מחביאים בתוכם לוחמי חזבאללה ואמ"ל המשחרים לטרף, ולוחמים של צה"ל הנלחמים בהם ולעיתים גם נפגעים, נהרגים ונפצעים ויש גם כאלה שנשרטים מזה. בשער השלישי של הספר פוגשים את לבנון של 2006, היא כבר אחרת, יוסי לא חוסך שבטו מצה"ל – זה שלא כל כך התאמן בשנים של אינתיפאדת אל-אקצהבחלקו האחרון ואולי העיקרי, יוסי מספר על המסע האישי שלו, ההתבוננות בנפשו של איש, לוחם ומפקד שחווה אירועי לחימה, אובדן של חברים, וכיצד הוא מתמודד עם כל אלה ושועט קדימה ולמעלה כי הרי "מלחמות זה לא נורמלי והרוגים ופצועים זה לא נורמלי" (עמ' 213)ואז הוא מעודד לבדוק זאת, לעשות כמותו, אולי "יש חיים של שלום מהצד השני של הקו" (עמ' 216). נראה כי הספר הזה מתאים ללוחמים ולמפקדים, בסדיר ובמילואים, הנלחמים בעוז מבוקר ה-7 באוקטובר בחזית עזה, וגם בשאר המקומות. [הנה סקירה מלאה של דותן על הספר]


21. עומר אדומי, חוקר במחלקה להיסטוריה בצה"ל ודוקטורנט ממליץ על ספרו של עמיעד ברזנר, 'סוסים אבירים – התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני' (מערכות, 1999). עמיעד ברזנר ז"ל היה איש פלמ"ח שבשנות החמישים עבר כמו מפקדים רבים אחרים לחיל השריון. הספר המגולל את סיפור הפיכתו של חיל השריון מגוף מחתרתי ומאולתר על בסיס נשק מכל הבא ליד בסוף מלחמת העצמאות ועד להפעלה של שלוש חטיבות שריון – אחת סדירה ושתיים במילואים – במהלך מלחמת סיני. הספר סוסים אבירים מתאר ביסודיות ואריכות כיצד נבנה כוחו של חיל השריון בימים כתיקונם, הספר מומלץ אך ורק לחובבים מושבעים של חיל השריון או לחילופין להיסטוריונים. כיוון שאלו לא ימים כתיקונם, חשבתי להזכיר ספר זה לאור התופעה "המפתיעה" את מקבלי ההחלטות והציבור בעשורים האחרונים במהלך כל מלחמה – אודות "חשיבותו של השריון". כל פעם מחדש מתברר שכשצה"ל לא עוסק במעצרים, אלא במלחמה של ממש (להגיד שאין יותר מלחמות ישנות זה כל כך 2022) – הוא צריך טנקים כשירים עם צוותים מיומנים ורצוי שגם הרבה מהם. הספר יכול אולי לשמש גם מקבלי החלטות (אולי מישהו במקשנ"ר יחליט לקרוא) כהשראה איך עושים ואולי גם איך לא עושים, כמובן עם התאמות לימינו.


#ספר - 21 המלצות על ספרי צבא וביטחון שנתנו על ידכם.


תקראו, תלמדו ותהיו נחמדים


אל תשכחו את החטופים, שחררו אתם עכשיו.

מיכה שטרית שר שיר של עמירם קופר בן 85 מקיבוץ ניר עוז שנמצא כבר 85 ימים בידי החמאס

מה יפית חמה

יפית המישור

זוהר השלפים

התלם האפור


   

    

1,125 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page