כמו בשלוש השנים הקודמות, גם השנה ביקשתי מחברי, עמיתי וידידי אנשי #פיד_צבא בפייסבוק, בטוויטר וגם ביקום הממשי במידה והוא עדיין קיים, להמליץ לנו על ספרים בענייני צבא וביטחון מכול סוגה שהיא שקראו השנה והם חושבים שכדאי גם לי ולכם לקרוא. כמו ברשומות 2018, 2019 ו-2020, ההמלצות מובאות פחות או יותר בלשון הממליץ, והן מגוונות בסגנונן, וגם באורכן, למרות שהתחננתי לקצר. ושום כך, כמו בשנה שעברה, נפרסם רשומות מיוחדות בשבועות הקרובים לכמה מהמלצות שחורגות מהתקן.
דותן רזילי @Dotanra, סא"ל במיל' ומדריך וחונך בקורסים ובתרגילים ממליץ על וייטנאם של מקס היסטינגס (מודן, 2021, תרגום משה סבילה-שרון) - וכך הוא כותב: זה הספר הצבאי המשמעותי שקראתי השנה. המחבר מתאר את ראשית העניין של המערב בהודו סין, סוקר באופן נרחב את הכיבוש הצרפתי ואת המערכה בדין בן פו בהמשך מעמיק במעורבות האמריקאית. בתחילה עם יועצים ובהמשך מתאר את הקרבות הטקטיים והרעיונות האסטרטגים עד לנסיגה האמריקאית. מומלץ מהטקטיקן המתחיל לאסטרטג הבכיר.
שמואל שמואל @shmuelsh23 עובד צה"ל במרכז דדו מומחה לצבאות זרים ממליץ על שני ספרי מדע בדיוני. הראשון: On Basilisk Station מאת דויד וובר (Baen Books, 1993). זה ספר מדע בדיוני על קצינה המתמנה להיות מפקדת חדשה של משחתת וותיקה ובתוך כך מפקדת על צוות ותיק ומלוכד. העלילה היא רק רקע להתמודדות עם אתגרי הפיקוד וההנהגה העומדים לנגד כל קצין שצריך להוכיח את עצמו בשגרה, שפתאום הופכת לחירום. הספר שני הוא Altered Carbon מאת ריצ'ארד קיי מורגן (Victor Gollancz Ltd, 2002) - בעתיד לא מתים, אלא רק מחליפים גוף. אנשים בעלי אמצעים יכולים לחיות בגוף צעיר לנצח. נטולי האמצעים - מסתדרים עם מה שיש. ספר בלשי, על חייל משוחרר שהפך לשכיר חרב, שצריך לפתור, בעל כורחו, תעלומת רצח בעולם בו אנשים לא מתים (וגם לא מתחלפים) ואגב כך צריך להתמודד עם שאלת המוות והקווים לדמותו.
איתי בראונשטיין @itay_brownstein סטודנט לתואר שני בארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב במסלול של ארכיאולוגיה קלאסית ובייחוד ארכיאולוגיה צבאית. ממליץ על The Complete Roman Army (Thames & , 2012 Hudson Ltd) של Adrian Goldsworthy. גולדוורת'י מתמקד במחקרו בצבא הרומי ובהתנהלות שלו בפרובינקיית יודיאה במרידות (המרד הגדול ומרד בר-כוכבא שהיו מלחמות גרילה לכל דבר ועניין). הספר של גולדוורת'י מתמקד בניתוח מעמיק של הצבא הרומי על כל רבדיו השונים (יחידות השדה ויחידות הצי), כלי הנשק של הלגיון הרומי, האבולוציה של הצבא הרומי לפי תקופות (מלוכה, רפובליקה, אימפריה) ומעמיק מאוד במבנה של הצבא הרומי, האסטרטגיה שלו והטקטיקה שלו (על תפקידו של הגנרל הרומי, תפקידו של הקנטוריון הרומי ובעלי תפקידים אחרים). הספר גם מספק מידע רב על מקרי בוחן של קרבות הצבא הרומי וביוגרפיות קצרות של מפקדים רומים בולטים. הוא ספר מצוין למי שמתעניין בהיסטוריה של הצבא הרומי בכלל ושל צבאות בעת העתיקה בפרט. הוא מציג דיאגרמות ותמונות רבות ותוכניות קרב שונות.
אורן האס @Oren_theace סא"ל במיל' ומומחה צבאי שואל - מה אתם יודעים על הפלישה הגרמנית לפולין, זאת שפתחה את מלחמת העולם השניה באירופה? כנראה שהיא היתה מערכה קצרה, הגרמנים הציגו לראשונה את ה"בליצקריג" והפולנים השאננים שלא נערכו כראוי הובסו מהר. בטח גם שמעתם על הפרשים הפולנים שהסתערו באיוולתם על טנקים. יתר עמודי הפרק הוקדשו להתלבטויות נוסח המלט במשרדי החוץ של בריטניה וצרפת אם להתערב או לא. רוג'ר מורהאוז יוצא להשיב לפולנים את כבודם. "First To Fight - The Polish War 1939", Roger Moorhouse (Vintage Publishing, 2000) - "הראשונים להלחם" ככותרת ספרו (בטוח שלסינים יהיה מה להגיד על זה) מתאר את מלחמתה של פולין. הוא מנפץ מיתוסים ומציג דברים בהקשרם. הפולנים ידעו שארצם המישורית ונחיתותם הכמותית ואיכותית לא נותנים להם סיכוי רב, אך בנו תכנית של ניהול נסיגה מסודרת והשהייה כדי לקנות זמן שיאפשר לבעלות בריתן המערביות לכבד את התחייבויותיהן להחלץ למען פולין ולפלוש לגרמניה. אלא שפולין נבגדה על-ידן והרבה יותר מכך נבגדה על-ידי בעלת בריתה של גרמניה (כפי שאנחנו נוטים לשכוח) ברית המועצות שפלשה לפולין ממזרח ולמעשה מעורפה ונתנה את "מכת החסד". הוא מתאר את הקרבות הנואשים, הגבורה הטעויות והקרבות הקשים, התבוסות והניצחונות הנדירים. מאיר אפיזודה במלחמה שלכאורה כולנו יודעים עליה הכל ובעצם לא יודעים כמעט כלום.
אבי מרקס, סא"ל (במיל') ויועץ הטמעת תו"ל בזרוע היבשה כותב: ממליץ מאוד על הספר המתריע - שיחות עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות ספרים, 2019) של שמעון שיפר. ספר שיחות על התחנות המרכזיות הנוגעות למודיעין ולביטחון לאומי ב-40 שנה האחרונות. שמעון שיפר, עיתונאי בכיר משוחח עם האלוף (במיל׳) עמוס גלעד ויחד דנים באירועים מרכזיים אלו. הספר מצד אחד נותן הצצה וזווית לאירועים אלו מעיניו של עמוס גלעד בתפקידיו השונים ומצד שני מעורר מחשבה על תפקיד המודיעין והתלות המורכבת של המערכת הצבאית והמדינית באנשי מודיעין הנדרשים להעריך את המידע העומד בפניהם.
[מצטרף להמלצה].
עומרי שדה אל"ם (במיל') וסקרן צבאי מחזיר אתנו למלחמות ארצנו ומספר - שבת אחת עלעלתי בארון הספרים של הורי ופתאום נחה עיני על ספר ישן , בכריכה צהבהבה וכיתוב פשוט : "תולדות מלחמת הקוממיות" (ענף היסטוריה במטה הכללי, מערכות, 1959), שמו. הספר ניתן לדודתי כמתנת בת מצווה בשנת 1959 , סמוך מאד למועד הוצאתו לאור. כשהתחלתי לקרוא בו, נגלה לי מסד סדור ומפורט הרושם אחת לאחת את המאורעות, המבצעים והקרבות במלחמת 1948. הספר אף מתאר את התנאים למצב הפתיחה, את הסביבה האסטרטגית, את מאמצי הרכש העקשניים ומבצעי הבאת האמל"ח הנועזים. קרבות ומבצעים קטנים כגדולים מתוארים במפורט ובתוספת סרטוטים של מרשמי קרב ותמונות. למדתי שאבני היסוד של תורת המלחמה לא משתנים. למדתי עד כמה התחבולה ההתחפשות וההונאה חשובים בקרב. אך יותר מכל למדתי על נחישות, על אומץ לב והקרבה מעוררת השתאות ועל חשיבותה של האמונה בצדקת הדרך. קחו כובע גרב ורוצו לקרוא.
תא"ל (במיל') ד"ר אפרים לפיד כותב: מה אני מקבל כשאני קורא ספר ? לעתים ידע מחדש; תובנות מקוריות; הזדהות עם ניסיון חיים מקצועי ואישי; התרשמות מסגנון כתיבה ודרך הצגת הדברים. הספר שאני ממליץ עליו מספרי 2021 אולי לא עונה על כל ההגדרות הללו, אבל הוא כבש אותי. למה מי זה מייקל?!, מאת אליעזר שקדי, (ידיעות ספרים, 2021). "גם כשהדברים נראים מטורפים , קשים וחסרי סיכוי – תלמד, תתעמק, תתלבט, תבין את הסיכונים והסיכויים, תקשיב באמת, ותחליט. בסוף ההחלטה היא שלך". אלה שני משפטי הסיום של פרק 53 (מתוך 147 פרקי הספר) בן 3 עמודים בלבד. בפרק זה מספר שקדי על הלבטים שהיו לו לפני קבלת תפקיד מנכ"ל 'אל על'. ספרו של אלוף במיל' אליעזר שקדי שיצא השנה אינו ביוגרפיה של איש מצליח, כפי שאפשר היה לצפות או להניח. תקיפת הכור בסוריה ב-2007, אחד השיאים בקורות חייו של שקדי, מופיעה רק בעמוד 59. זה אופיו של הספר, אוסף של סיפורים קצרים ללא סדר כרונולוגי או סדר חשיבות, מעשים וחוויות שארעו בתחנות שונות בחייו מילדות עד עתה. אך תמיד, בסוף כל אירוע, מצטרפת תובנה, המלצה לחיים, דקה של מחשבה ("גם אני חוויתי משהו כזה, והגבתי אחרת"). זה ספר שאפשר להגדיר מדריך לחיים. מיועד לכל מי מאתנו, בכיר או זוטר, גבר או אשה, דתי או חובש כיפת השמיים. שקדי הוא איש מופת, החתום על שני תפקידי מפתח במדינה : מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על. אבל יותר מכל התארים הפורמליים אי אפשר להשתחרר בקריאת ספר מהעוצמה כי לפנינו מנהיג חברתי ולאומי. הוא מקנה בספר זה זכות להשתתף בהפנמת תובנותיו על החיים. איש עם תפיסת עולם של מחויבות למדינה, לעם, למשפחה, לסייע לזקוקים לסיוע בחברה, לטפח חדשנות ומצוינות. כל הערכים הללו מגובים בניסיון חיים מוכח ("עם קבלות") ששקדי מניח לפתחנו. נושאים כמו חינוך, התנדבות, העצמה אישית, תרומה לחברה, שילוביות, שיתוף, חדשנות וגם משפחה וכיבוד הורים – כל אלה נטועים בכל פרק בספר. [גם אני מצטרף להמלצה].
סא"ל איתי חימיניס רע"ן פיתוח ידע מערכתי במרכז דדו ממליץ על Kissinger, Henry. 1957. A world restored; Metternich, Castlereagh and the problems of peace, 1812-22. Boston : Houghton Mifflin. מכיוון שכתב סקירה מעמיקה וארוכה היא תפורסם במלאה בזמן הקרוב. בינתיים כמה מילים מהסקירה - לא צריך לחפש תירוצים כדי לקרוא את קיסינג'ר, אולם אין זה ברור מאליו שכתיבתו אודות המאה ה-19 והמהלכים הצבאיים והדיפלומטיים שקדמו לקונגרס וינה יהיו בעלי רלוונטיות כלשהיא לתקופה הנוכחית או לאתגרים עימם מתמודד צה"ל. הגם שכך, ספרו הראשון של קיסינג'ר, A World Restored, מ-1957 המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, מכיל תובנות רבות בעל ערך רב ביחס לשאלות שאנחנו עדיין מתקשים לתת להן מענה ראוי, לרבות מה מייצגת איראן עבור צה"ל ומדינת ישראל וכיצד יש לפעול על מנת למנוע מאיראן להוות איום קיומי?
סא"ל (במיל') ד"ר דותן דרוק, היסטוריון ואיש תו"ל המליץ על כמה ספרים שקרא במהלך השנה. מתוכם בחרתי שניים: חופשת קיץ (רימונים, 2010). יוסי ברגר, צנחן (מה לעשות, לא כולם מושלמים), גם בסדיר וגם במילואים, היה סמג"ד בחטיבת הנשר (חטיבת צנחנים צפונית) במלחמת לבנון השנייה. יוסי מתאר את המפגשים שלו עם לבנון, אי שם ברצועת הביטחון ובעיקר את קורותיו וקורות יחידתו במלחמת לבנון השנייה. זהו סיפור על אנשים, לוחמים, המצויים בכאוס של המלחמה ההיא אך מצליחים להסדיר במעט את מהלך העניינים, לקבל החלטות ולהילחם הכי טוב שהם יכולים. זהו ספר שנכון שייקרא על-ידי מפקדים בסדיר ובמילואים, הנותן מבט נוסף על המלחמה ההיא ובעיקר על מה מפקדים צריכים לעשות בכאוס שהוא נחלתה של כל מלחמה (אולי בלבנון השנייה קצת יותר מדי...). הספר השני שעליו ממליץ דותן עוסק בנשים לוחמות בצה"ל. איילת הראל שלו ושיר דפנה תקוע פרסמו ספר (בעברית ובאנגלית) - 'על ביטחון ועל חוסר ביטחון - הקרב הכפול של הנשים הלוחמות' שהוא תוצר של מחקר מעניין על נשים בתפקידי לחימה ותומכי לחימה בצה"ל. מעבר לעניינים האקדמיים שמעניינים ציבור מסוים, הן מניחות בפני הקורא תמונת מצב מעניינת, בה ניתן לנסות להבין את הרגשות, המוטיבציה, ההתנהלות הבירוקרטית והמבט האישי הפנימי והחיצוני הקשורים בנשים לוחמות ותומכות לחימה. נושא הטראומה לסוגיה גם הוא מוצא את מקומו בספר הזה, ומי שמשוטט בקבוצת לבנון ובקבוצות דומות העוסקות במבצעים ובלחימה בפייסבוק, מוצא גם נשים לוחמות ותומכות לחימה אשר היו ממש שם, איתנו, בלחימה, באירועים הקשים, והן מבטאות זאת, בקבוצות וגם, כמובן במחקר המצוי בספר. מומלץ לקרוא כדי להבין לעומק את הנושא הזה שמדי פעם תופס כותרות כי הוא, משום מה, עדיין לא דבר מובן מאליו, נשים לוחמות ותומכות לחימה.
גל פרל-פינקל @gal_perl עובד צה"ל במרכז דדו ממליץ על חוברות שפרסם אלוף (כיום במיל' וח"כ) יאיר גולן, וכך הוא מתמצת (להרחבה ראו כאן): בשתי חוברות שכתב, האחת בעת שכיהן כאלוף פיקוד העורף, והאחת בעת שכיהן כאלוף פיקוד הצפון, סיכם סגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן, את משנתו ולקחיו מלמעלה משלושה עשורים של שירות ופיקוד בצה"ל. התוצאה היא אחד המסמכים התמציתיים והחכמים על פיקוד ומנהיגות צבאית (קרבית ובשגרה) שנכתבו כאן בשנים האחרונות. בחוברת הראשונה, "על הפיקוד" (הוצאת אמ"ץ תוה"ד, 2011), מנה גולן בפתח החוברת את השיעורים בפיקוד ומנהיגות שלמד ממפקדיו. בין היתר ביקש המחבר לשתף את הקוראים באופן שבו השפיעו עליו, כחייל וכמפקד צעיר, שורה של מפקדים בצנחנים. בין היתר ביקש לאמץ את יכולתו הדידקטית של מפקד הגדוד שלו בקורס הקצינים, גיורא איילנד (צנחן אף הוא), "שהתבטאה בכושר פישוט של נושאים מורכבים ליסודותיהם" (עמוד 11). ממפקד החטיבה שאול מופז, תחתיו שירת כמפקד פלוגת הנ"ט החטיבתית, לקח מספר עקרונות ובהם "יחס מחמיר לתקלות קלות ערך, תכנון ארוך טווח וקפדני בכל תחום, והתעקשות בלתי מתפשרת על קידום הראויים בלבד" (עמוד 12). הקריאה בחוברת מרתקת, הן משום שגולן כתב את משנתו באופן קריא ונהיר מאוד והן משום התובנות והלקחים הטקטיים-פיקודיים שרכש במהלך שירותו. אחד החשובים שבהם, שאי-אפשר להמעיט בחשיבותו ויש לשוב ולהזכירו, הוא הכלל הקובע כי "המפקד חייב להיות מלפנים נוכח פני הסכנה. רק מלפנים ניתן לממש שני עקרונות חיוניים לפיקוד ושליטה: בניית תמונת מצב אישית ובלתי-אמצעית, והפגנת מנהיגות במקום שבו היא נדרשת ביותר" (עמוד 18). ברמות שמעל לרמה הטקטית, כלומר האופרטיבית והאסטרטגית, כתב גולן כי "המפקד הבכיר הוא איש פסימי, העושה מלאכתו באופטימיות גדולה: הוא פסימי נוכח האיומים וסבירות התממשותם; הוא אופטימי מתוך הכרת עצמו, הכרת אנשיו והביטחון שיש לו בהם. מפקד בכיר יודע שאין הר גבוה מדיי, והוא נהנה לטפס" (עמוד 5). יתרה מכך, ציין, "המפקד הבכיר חייב להיות אָשׁוּן – מילה נדירה במקומותינו שהוראתה: שילוב של איתנות, כושר עמידה וקשיחות" (עמוד 6).
עומר וייס רס"ן (במיל') במפקדת חטיבה 401 ומנהל מחלקה בחברת אמרל בע"מ, כותב: בשתי הפעמים הקודמות למדינה יהודית בא"י, בממלכה המאוחדת שהקים דוד המלך ובממלכת בית חשמונאי, מרגע היותה ממלכה עצמאית בימי שמעון, העסק קרס בשנות ה-70 לממלכה. נתנאל אלינסון מצביע על הבעייתיות של העשור ה-7 וממסגר את הבעיה ב:"משבר הדור השלישי". בספרו 'קיצור תולדות הישראליות' (ידיעות אחרונות 2021) מגולל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר ואיש חינוך, את סודה של הארץ, את ההיסטוריה השבטית ואת התזה שבחיוביות ובייחודיות השבטית. כיצד במהלך ההיסטוריה הישראלית ובהגיע אתגר חדש, עלה הזרם, השבט והאזור הגיאוגרפי שהיה לו את המענה הטוב ביותר. לכל זמן ועת. בכל תקופה היה אזור אחד שהיה 'המרכז' וכוח שבטי אחר שבא לידי ביטוי באופן דומיננטי יותר על פני שבטים אחרים שהיוו כוח מאזן, משלים, כאופוזיציה או ככוח שמחכה זמנו להתעורר. במתודה מסודרת ומונגשת, מסביר המחבר על מקורות המסורת והתרבות שמהווים מעין 'מחבת' למרכיבי השקשוקה שנקראת ישראליות. נדרש להצטייד במרקר משובח, אני את שלי סיימתי על הספר. תהנו!
