סבא יחזקאל נולד בשנת 1912 בעיירה ליפטובסקי מיקולאש שבצ'כוסלובקיה. בשנת 1924 עבר לווינה, ושם למד בגימנסיה היהודית. בשנת 1924 הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר בקן וינה. בשנת 1930 התפלגה תנועת השומר הצעיר, ורק קבוצה קטנה המשיכה להתקיים "במחתרת", ובין חבריה היה יחזקאל. הקבוצה בנתה את הקן מחדש. בשנת 1934 מרדו פועלי וינה האדומה, והמרד הסתיים בכישלון. יחזקאל שהיה חבר בשומר הצעיר ובשוצבונד,[1] נחקר וחשש להיאסר. בעקבות כך הקדים את עלייתו לארץ ישראל. בווינה הוא נשא לאישה את יהודית, שהייתה חברת "גורדוניה", וב-30 במאי 1934 עלה עימה לארץ ישראל באמצעות אישור עלייה (סרטיפיקט) זוגי. הזוג הגיע לחצר הקיבוצים בחדרה והתלבט לאיזה קיבוץ להצטרף, שכן כל אחד מהם בא מתנועת נוער שונה. לבסוף בחרו בקיבוץ "אמריקה בניר" שאליו הצטרפו חבריו של יחזקאל מווינה. בשנת 1937 התיישבו בג'וערה, וכעבור כשנה עברו למקום הקבע של קיבוץ עין השופט.[2] בדף זיכרון שיצא לאחר מותו של יחזקאל (1986) נכתב: "בעין השופט עבר יחזקאל את ראשית שנות ההתיישבות כעובד צאן. אפשר כי חייו היו זורמים במסלול של איש יושב בית, אלא שפרצה המלחמה. הוא התנדב לפלמ"ח והגיע ל"מחלקה הגרמנית". מאז במשך שבע שנים נעדר מן הבית במשך תקופות ארוכות. הוא עסק במשימות נועזות, שלצערנו מעולם לא הועלו על הנייר, כי את כל התעודות השמיד."[3]
בעצם עלייתו לארץ ישראל התפצלה דרכו של יחזקאל מגיבורי ספרה של ליאה גארט - 'יחידה X - הקומנדו היהודי הסודי של מלחמת העולם השנייה' (מטר, 2023). בספר המרתק שקיבלתי מההוצאה [זה היה גילוי נאות], מגוללת גארט, פרופסור וראש המכון ללימודי יהדות בהאנטר קולג', ב-City University of New York את קורותיה של אחת מהיחידות שהקימו הבריטים מפליטי המדינות הכבושות בידי הנאצים במהלך המלחמה. עניין זה לא היה ייחודי ליחידה X, ואף הוקמו יחידות דומות הן בבריטניה והן בארץ ישראל. לדוגמה המחלקה הגרמנית והמחלקה הבלקנית של הפלמ"ח. אולם דרכם של לוחמי יחידה X ומעלליה היו שונים מקורות אלו שעלו לארץ ישראל בזמן. גארט מתרכזת בספרה בכמה מחברי היחידה (לדוגמה מנפרד גנץ ופיטר מאסטרס), אולם סיפוריהם מהווים מדגם מייצג. פליטים כנערים או בוגרים צעירים, הם נמלטים מגרמניה ואוסטריה ומגיעים לשקם את חייהם בבריטניה, כאשר מרבית קרוביהם נותרים בגרמניה, באוסטריה ובמדינות השכנות. עם הכרזת המלחמה בספטמבר 1939 וביתר שאת כאשר בריטניה נכנסת למלחמה בפועל, הם נחשבים אזרחי מדינת אויב ונעצרים וחלקם אף מוגלים לקנדה ולאוסטרליה. תיאור שלב זה לא היה מוכר לי. על פי תיאורי גארט, מרביתם סבלו מאנטישמיות והתאכזרות במעצרים. התנדבות לחיל החפרים שהיוו חיל עזר אפשרה להם לצאת מהמאסר, אך עדיין נמנע מהם להילחם באויב הנאצי. באביב-קיץ 1942 החל הצבא הבריטי להקים את יחידת הקומנדו 10 שפלגותיה היו בנות עמי הארצות הכבושות (No. 10 (Inter-Allied) Commando). פלגה 3 שכונתה פלגה X הורכבה כאמור בעיקר מיהודים, וראשוניה גויסו בקיץ 1942 בעיקר מחיל החפרים ועברו אימונים מפרכים ויסודיים, שכל סיירת הייתה מתקנאה בהם. זאת בהנהגת Captain Bryan Hilton-Jones וסגנו ג'ורג' ליין יליד הונגריה שנישא למרים רוטשילד. זו רק דוגמה לטיפוסים שסבבו את עולם הקומנדו.
עניין מהותי ואשר השפיע על אישיותם ועתידם של חברי היחידה, הוא הצורך לאמץ זהות בריטית ולמחוק את הזהות היהודית. תהליך שכלל החלפת שמות ונטישת המנהגים היהודיים, וניתוק הקשר או ניסיונות הקשר עם קרובים, חברים והקהילה. חלקם נשארו בזהות זו גם כאשר השתחררו מהשרות לאחר המלחמה. הפלגה לא פעלה מעולם כיחידה מקובצת. חבריה נועדו לפעול כיחידים. חברי היחידה השתתפו בנחיתות בסיציליה, באיטליה ובים האגאי, ובפעולות הכנה לנחיתה לנורמנדי. בנחיתה עצמו פוצלו חבריה וצוותו לגדודי ופלוגות קומנדו. תיאורי הקרבות, אומץ ליבם וניצול המיומנויות שרכשו באימונים ובפעולות הקטנות מרתקים ומלמדים על אומץ ליבם, על התשוקה להילחם בנאצים ועל מזל וחוסר מזל בקרב. הם מסיירים אחרי קווי האויב, אוספים מודיעין, חוקרים שבויים ואף משתמשים בשפה להביא לכניעת רבים. אחרי גמר הקרבות הם מחפשים את קרוביהם. מעטים ברי מזל, כדוגמת מנפרד גנץ המוצא את הוריו חיים בטרזיינשטט. תרומתם הנמשכת גם אחרי המלחמה בלכידת הנאצים, בחקירתם ובתרגומם מסמכים היא רבה. זה כמובן לא מונע מהרשויות הבריטיות לעכב את מתן האזרחות לגיבורים. אבל חלקם, כפי שאמר אחד מהם, איאן האריס: "אהיה לעולם אסיר תודה לארץ הזאת: הם נתנו לנו טומי גאן, הם נתנו לנו רימונים, ואז הם לא אמרו עוד שום דבר. רק תנו לאידיוטיים האלה לצאת ולעשות את שלהם. וזה מה שעשיתי. מאז לא קיבלתי עוד הזדמנות כזאת."[עמ' 292]. קראתי לאחרונה מעט על לוחמים ומפקדים יהודים במלחמת העולם השנייה. לדוגמה באסופת המאמרים 'לוחמה יהודית במלחמת העולם השנייה' שהוציאה המחלקה להיסטוריה של צה"ל [מקורותיי מוסרים שעוד אסופה בדרך] וגם כאן וכאן. יחידה X הוא סיפור מיוחד על אנשים אמיצים שהתגייסו כנגד כל הקשיים להילחם בנאצים.
#ספר מרתק על אנשים, רוח ומלחמה. מומלץ ביותר.
מה עכשיו? חורף, התגברות, יועמ"שית? תקראו, תלמדו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר
oh how do you do, young willy mcbride
do you mind if i sit here down by your graveside
and rest for a while in the warm summer sun
i've been walking all day, and im nearly done
and i see by your gravestone you were only nineteen
when you joined the great fallen in 1916
well i hope you died quick
and i hope you died clean
oh willy mcbride, was is it slow and obscene
[1]שוצבונד (ליגת ההגנה הרפובליקנית) – ארגון צבאי של הסוציאל-דמוקרטים באוסטרייה שהוקם ב-1922. השוצבונד התקומם נגד השלטון בפברואר 1934 (וינה האדומה), אולם ההתקוממות דוכאה והארגון חוסל. ראו: לוי דרור, ספר השומר הצעיר, כרך ג' – הקיבוץ הארצי השומר הצעיר בימי מלחמת העצמאות 1948–1949, מרחביה: ספרית פועלים, 1964, עמ' 678. [2]דף יזכור ליחזקאל שביט, ארכיון עין השופט (להלן: אע"ה), תיק יחזקאל שביט ; יגאל וינפלד, ריאיון עם יחזקאל שביט 1972, אע"ה, תיק יחזקאל שביט ; ידיעות עין השופט, 3 בדצמבר 1982, אע"ה. [3]דף יזכור ליחזקאל שביט.
מקור תמונת חברי הפלגה בהכשרה https://www.ajc.org/news/podcast/x-troop-the-inspiring-untold-story-of-jewish-resistance-during-wwii
מקור תמונת איאן האריס - https://aish.com/x-troop-the-top-secret-jewish-commandos-of-wwii/