בקבוצות קריאת הספרים שאני 'חבר' בהן בפייסבוק רבות מסכמות את שנת הקריאה העברית. מודה שעד היום סיכמתי רק את שנת הקריאה הלועזית הן בבלוג והן בפייסבוק. ברור שיש פחות קוראים מקוראות. על פי הלמ"ס ב-2011 יותר נשים קוראות מגברים, וכך גם נמדד בשנים הבאות. בקבוצות הפייסבוק, הקוראות המגיבות הסוקרות הן הרוב המוחלט. לא שאין קוראים-כותבים, כמוני למשל, אבל בודדים. אולי יש קבוצות קריאה גבריות? האם זה משנה? האם יש קריאה נשית וקריאה גברית? האם ישנה העדפת קריאה נשית הנבדלת מזו הגברית? בכל מקרה אני לא מרבה לקרוא ספרות של כותבים מקומיים וגם אובחנתי לפני מספר שנים כמדיר סופרות ממדף הספרים שלי, לכן השתדלתי השנה לקרוא גם סופרות ישראליות. יש הרבה כתיבה נשית ישראלית ומה שקראתי היה קצה קצו של המבחר. מכיוון שאני בור בסוגה זו, נשענתי בעיקר על ההוצאות העצמאיות ובחירתן וגם כתיבתן. למרות שהן לא צריכות שאני אסביר להן או אמליץ להן, בכל זאת - כמה תקצירי פוסטים המהווים המלצות למי שלא קראה וגם למי שלא קרא.
'דברים נעלמים' של נועה גוטר שגיא (עם עובד, 2020). ספר שקבלתי לסקירה מההוצאה. סיפור בשלוש מערכות המבוסס בראשיתו על מקרה שהמחברת שמעה עליו לפני 20 שנים, אבל כל השאר הוא בדיון. המערכה הראשונה מסופרת על ידי מיכה, גרוש פושט רגל, שהבדידות מקיפה אותו. הוא נחטף על ידי קובי בערב שישי באמצע הצומת. ביחד הם יוצאים למסע שסופו טרגי, אבל הופך את מיכה ומחבר אותו לרגשות וגם למשפחתו של קובי. המערכה השנייה מסופרת מזוויתה של אביבה אחותו של קובי, ובה מתוארת המשפחה המורכבת והמתוסבכת שלהם. מערכה זו מתרחשת בימים הראשונים אחרי החטיפה והמסע המחבר של מיכה וקובי. כאן אני מתקשה לפרט על מנת לא לשבש את הקריאה, אבל המערכה השלישית מוצגת בזוויתה של מירב, בתו של מיכה, והיא מתארת את השנה שלאחר מכן. גם היא מנסה לפענח את 'המשפחה' שלה ואת המשפחה שהשתרגה יחד אתם ואת ההשלכות האישיות והמשפחתיות. #ספר על מפגש אקראי המשלב ומסבך נפשות. כל משפחה מתוסבכת בפני עצמה, בקצב ובקול מעניין. מומלץ בחום.
שלושה ספרים של סופרות ישראליות קניתי השנה בהיסמכי על טעמה של שירה חפר המו"לית של לוקוס. הראשון הוא ספרה של שרון קנטור - 'זנב' (לוקוס, 2019). לתיאור העלילה אשתמש, ברשותכם או בלי רשותכם, בדברים שמופיעים במרשתת או על השער האחורי: "קופירייטר תל אביבי מגלה יום אחד שצמח לו זנב. הוא נתקף בושה, אחר כך פניקה, אבל אז הא הוגה רעיון שיווקי שנועד להציל אותו מכלימתו. האם יצליח לממשו?" קנטור, שרק מקריאת קורות חייה ועיסוקיה קבלתי סחרחורת, ושכתבה את הספר לפני עשרים שנים כמעט אך פרסמה אותו אשתקד, מצליחה לשלב רעיונות וסגנונות כתיבה גבוהים ונמוכים. לעתים, קנטור מגזימה מעט במשחקי המילים, אבל אולי בעצם מהות הספר הוא הדיון ביצירת דימויים, פרסומות, מרדף אחרי טרנדים, צריכה ייתרה ומיותרת, פייק ניוז, שינויי צורה הפופולריים כיום וגם אולי בזקנם ו'זנבם' של היפסטרים שעוד לא נולדו בזמן כתיבת הנובלה. אולי. #ספר נובלה קצרה, על זנב שצמח, ועל מניפולציה חברתית. כתוב שוצף. מומלץ.
שני הספרים הנוספים המומלצים בהוצאת לוקוס הם: '88' של סיון שיקנאג'י, #ספר של 88 סיפורים קצרים ומדויקים העוסקים באדם, בנפשו, באובדן ובהתחלות חדשות ; ו'ימי מעשה' של הדס גלעד, #ספר ממואר על אמהות, על קשר רגשי, על שפה מחברת, ועל התרחבות הלב. מומלץ לא רק לאמהות חדשות או ישנות, גם לאחרים [אולי אפילו לאבות, אולי].
אצל אביבית משמרי ב''ג'ונסון 38 - נובלת נכלולי נדל"ן' (פטל, 2020). סיגל רגן (רג'ואן) רווקה שחייה מצטמצמים והולכים בניגוד לשאיפת התרחבות של יזמי התמ"א, המתפרנסת מכתיבת זמרירים ומודעות גרפיות [באנרים], וחולמת על שירה טהורה. דווקא שבחדר המדרגות המתפורר מתחוללים שני מאבקים, מתחולל מהפך בעולמה המסוגר. הראשון, הוא כמובן המאבק על השיפוץ והתמ"א, והשני מתחולל בעקבות כניסתה לדירה מעל של הניגוד התפיסתי-השירתי של סיגל - יפעה תחכמון בעלת בלוג שירה וגורו מטעם עצמה לכתיבה וגרוע מכך לפרסום הכתיבה. ויש גם חיבור רגשי המגיע מכיוון מפתיע. כמו בספרה הקודם והמומלץ גם הוא, 'ימי מטילדה', העוסק באישה שונה [ניאנדרטלית] בודדה ומבודדת המחפשת קשר רגשי, גם ב'ג'ונסון 38' יש את החיפוש. הדברים קורים אצל משמרי באופן מפתיע, שונה וציני [לעתים] בעושר לשוני ובכתיבה גועשת. #ספר - נובלה קצרה על שיפוצים, שירה, הפחד מבדידות ונחמה. מומלץ.
