החיים שסביב המכתש שבלב

שער 'דברים נעלמים של נועה גוטר שגיא

מכיוון שג'רלד החתול החליט לנקוש או לגרד בחלון חדר השינה בסביבות חצות, ולהעיר אתנו, ומכיוון ששנתי נדדה משם עד השעות הקטנות של הלילה, חזרתי לקרוא ב'דברים נעלמים' של נועה גוטר שגיא (עם עובד, 2020). זה ספר שקבלתי לסקירה מההוצאה [זה היה גילוי נאות אני מקווה]. מתוך הרשימה שנשלחה אלי, החלטתי לבחור גם בו ביחד עם 'מכונות כמוני' ולנוסף שטרם סיימתי. מדוע בחרתי דווקא או גם בו? הסיבה האחת היא שראיתי רחשים חיוביים הקשורים אליו בקבוצות הפייסבוק העוסקות בספרים. הסיבה הנוספת היא החלטה שקבלתי לקרוא סופרות ישראליות מתחילות, אם זו המילה הנכונה. במהלך הגל הראשון והסגר התחלתי לממש החלטה זו באמצעות כמה ספרים שיצאו ב'לוקוס' - 'ימי מעשה'; '88'; ו-'זנב'. טוב, זה לא כל כך הרבה מהמבחר הקיים בשוק, ולפני שסולניט תנזוף בי בחרתי כאמור את ספרה של גוטר שגיא.

משהו לא ברור - צלם בעז זלמנוביץ

זהו סיפור בשלוש מערכות המבוסס בראשיתו על מקרה שהמחברת שמעה עליו לפני 20 שנים, אבל כל השאר הוא בדיון. המערכה הראשונה מסופרת על ידי מיכה או מזווית מבטו. מיכה גרוש פושט רגל שהבדידות מקיפה אותו נחטף על ידי קובי בערב שישי באמצע הצומת: "אלוהים אדירים, הוא חושב, הנה הסוף שלי בא. ככה סתם, ערב שבת וחוטף אותי איזה מניאק, ירצח אותי בדרך. אלוהים אדירים. איזה פחד". ביחד הם יוצאים למסע שסופו טרגי, אבל מהפך את מיכה ומחבר אותו לרגשות וגם למשפחתו של קובי. המערכה השנייה מסופרת מזוויתה של אביבה אחותו של קובי, ובה מתוארת המשפחה מורכבת והמתוסבכת שלהם. מערכה זו מתרחשת בימים הראשונים אחרי החטיפה והמסע המחבר של מיכה וקובי. כאן אני מתקשה לפרט על מנת לא לשבש את הקריאה, אבל המערכה השלישית מוצגת בזוויתה של מירב בתו של מיכה והיא מתארת את השנה שלאחר מכן. גם היא מנסה לפענח את 'המשפחה' שלה ואת המשפחה שהשתרגה יחד אתם ואת ההשלכות האישיות והמשפחתיות.

לבנים ואריחים - צלם בעז זלמנוביץ

זה מסע מושך, גם אם ניתן לשער את כיוון הדברים, גוטר שגיא שוצפת אותם ובשינוי קולות המספרים והמספרות מפתחת קצב שגרם לי לקרוא את הספר עד סופו במהלך הלילה. ניכר מקצועה של המחברת - עובדת סוציאלית ומטפלת פרטנית וזוגית. היא משלבת גם דמויות של מטפלים שונים בסיפור, וטיפולים שונים - משפחתיים, דיכאונות, גמילה מסמים ואפילו גישור משפטי. ניתן לשאר שהניסיון והמפגש עם אנשים רבים הנתונים בקשיים שונים והיכרות עם הרגשות והתחושות המעורבות בקשיים אלה, סייעו לגוטר שגיא ביצירת הדמויות ומתן הקול שלהן. אולי זה רק נדמה לי, אבל שמעתי את הטון של 'עכשיו נסכם ונסגור את הדברים ונראה מה אנחנו לוקחים מהמפגש' בחלק המסיים של הספר. אבל זה בטח נדמה רק לי ולמרות שניתן היה להשאיר דברים פתוחים, אין הדבר משבש את חווית הקריאה ב'דברים נעלמים': "ובסוף של הסוף הם אמרו אחד לשני שלום, והייתה תחושה בחדר שאף אחד בעצם לא יודע לאן בכלל ללכת, ואיך בכלל אפשר להיפרד זה מזה, אחרי שהסתבכו להם ככה החיים ביחד?"

#ספר על מפגש אקראי המשלב ומסבך נפשות. כל משפחה מתוסבכת בפי עצמה, בקצב ובקול מעניין. מומלץ בחום.

אז מה שלום קוביד-19 היום? מי יודע, לכן תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

אני יודע שהכול יהיה בסדר

לא מקשיב למי שמדבר בלי קשר

חושב מחוץ אל הקופסא וגם מעבר

אמת מקיא יורק עד הקבר

לא מתערבב לא משחק במשחקים

לא קונה לא קונה אלף חיוכים

#ספר #דבריםנעלמים #גוטרשגיא #עםעובד