• בעז זלמנוביץ

בולשוויקים יחפנים וצחורי שיניים


עטיפת 'התרבות שקודדה מחדש' של איסנה גולדין

טוב, המילה 'בולשוויק' איננה חלק מהספר, אבל היא בכותרת כי שמתי לב שלאחרונה כאשר אתה מביע דעה נגד, עבור לדום, ראש הממשלה, עבור לנוח, או אפילו רק מציג במרשתת דעה מנוגדת לדעתו של, עבור לדום, ראש הממשלה, עבור לנוח, כבר לא קוראים לך 'חמוץ', אלא בולשוויק פלוס כינויי גנאי נוספים. זה גם אמור היה למשוך את הקורא או הקוראת עד לכאן, אני מקווה. שכן יחפנים, צחורי שיניים ובעלי רעמת סוס יש בספרה המרתק של איסנה גולדין - 'התרבות שקודדה מחדש' (קדימה, 2020). גולדין ד"ר לספרות וגם העורכת הראשית והמו"לית של הוצאת קדימה הפכה את עבודת הדוקטורט שלה לספר על 'רומני התיישבות' של הרבע השני של המאה הקודמת וההשפעה של הספרות הריאל-סוציאליסטית הסובייטית עליה.


ברזיות וטיל בבולגריה - צלם בעז זלמנוביץ

בקניית הספר שלבתי שני מוטיבים בקריאה שלי בתקופה הזו - קנייה מהוצאות קטנות, וניסיון לרפרף במרחב חקר הספרות. כבר קראתי שני ספרים, 'רקוויאם לציפור' של אלכס חנקין ו'כנפים' של מיכאל קוזמין [שניהם מיוחדים ומומלצים], מהוצאת 'קדימה' שמה לה כמשימה לפרסם ספרות איכותית, רוסית ואחרת למבוגרים וגם לנוער ולילדים, וגם לא מתביישת בהוצאת ספרות אקדמאית. הכל תוך הקפדה על איכות המאפיינת את ההוצאות הקטנות בתרגום, בעריכה, בעיצוב, בכריכה ועוד. לפחות בשבילי חלק מתענוג הקריאה הוא להחזיק מוצר איכותי ביד. כמובן שהתוכן ורמת הכתיבה הם הדברים החשובים ביותר, ולכן העניין השני של טעימות ממחקר הספרות משתלב מצוין. בספר הקצר יחסית, רק 158 עמודים, הכוללים גם ציטוטים רבים מהספרות וגם פוסטרים של התקופה, גולדין מצליחה להעביר בבהירות יחסית את הרעיונות שעומדים אחרי התיזה שלה.



חסידה בולגרית - צלם בעז זלמנוביץ

'התרבות שקוּדדה מחדש', כך כתוב באחורי הספר, "הוא תיעוד עיוני נדיר שמצביע על מידת ההשפעה שהיתה לתרבות הרוסית הסובייטית על זו הארץ־ישראלית. בספר נחשפים מקורותיהם האמתיים של דמויות החלוץ והחלוצה העברים, של אופי האהבות ביניהם ושל מצבם הנפשי. הספר פורשׂ שורה ארוכה של סימנים רוסיים וסובייטיים שהחלו לתפקד בתרבות העברית הצעירה כאינוַואריאנטים; כלומר, כסימנים שנגזרו מן הערך המקורי אך נשאו בתרבות העברית החדשה תוכן חדש לגמרי". התאמה שעשו כותבי רומני התיישבות למוטיבים הסובייטים היא מעניינת. במקום שבו היחפן הרוסי, דמות המדוכא הגורקיאני, שיחפנותו היא סימן קלונו שלו ושל העם הרוסי, בכלל. היחפנות של החלוץ ודלותו היא מסממני ההקרבה והקשר לאדמה של המתיישבים. כך גם המוטיב אם-אמת-מהפכה של הרומנים הסובייטים שלאחר המהפכה, הופך לאם-אמת-אדמה בארץ ישראל. וגולדין מסבירה זאת ועוד באמצעות דוגמות רבות.


העתיד וההווה בבולגריה - צלם בעז זלמנוביץ

"לבם של החוצבים העייפים מתנער להתפעל ממראה-העמל, מערמות החומר אשר המכונה פולטת. שירה גדולה היא, שירת ידיו החרוצות של האדם-העמל המועיל, המוגיע, הכובש ערבה, המקנה זכות מולדת לאיש-העמל" מתוך עבר הדני, המפעל בערבה, 1931.


הפרק האחרון סוקר את הקשר התמאטי של היחפנים אצל הקלאסיקנים הרוסים של המאה 19. נו, אתם יודעים דוסטויבסקי, טורגנייב, טולסטוי וכו'. מעבר להיותו קצר ומרתק, ואולי גם היה כדאי שישולב קודם בטקסט, הוא הבהיר לי שקראתי מעט מאוד מהם, וכדאי שהתאמץ יותר. גם מספרות התיישבות לא קראתי וכך גם מהרומנים הריאלסטיים-סוציאלייסטיים, למעט 'אנשי פאנפילוב' של בק והמשכיו. האם זה יקרה? מסופקני, אלא אם יש לכם המלצה חמה מאוד, כאדמת העמק הלוהטת והשותתת דם החלוצים והחלוצות.


#ספר על ספרות, על תקופה, ועל הקשר בין ספרות לאמונה בדרך. מומלץ לא רק לבולשווקים, חוקרי ספרות ולקוראי על-המשמר.


שימו מסיכה, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר על אדמה ועל שדמתי

#ספר #התרבות_שקודדה_מחדש #גולדין #קדימה #גורקי

0 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com