שירי, שירי ספינתי, החלל הוא עמוק וגדול

עטיפת הספר 'הספינה המזמרת' מאת אן מק-קפרי

לא מזמן ננזפתי על ידי משהו או משהי ממכם/ן שאני קורא ספרות שנוצרה על ידי זכרים בלבד, או כמעט בלבדית. בדקתי ואכן זה כך. לא יודע מה הסיבה, בטח לא בגלל רמת הכתיבה. חלק מכך, אני משער, נובע משני תחומים שאני קורא מהם הרבה [אם כי לא בלבדי] - ביטחון וצבא, ומדע בדיוני. התחום הראשון בהחלט חסר חוקרות וכותבות [לא שאין], ואילו בכתיבה המדע הבדיוני יש פחות, אבל החלטתי שבפעמים הבאות שנקנה ספרי מדע בדיוני [כי האחרונים שקראתי היו ברובם ספרים שמצאתי - לם, בסטר] ניתן העדפה לסופרות. להבדיל מתחום הפנטזיה, גם תחום המדע הבדיוני סבל ממיעוט כותבות מוכשרות [או שאני לא מספיק מכיר]. אחת מהן היא אורסולה לה-גוין, שבשנה האחרונה קראתי את 'על הסף' שלה. בעבר היותר רחוק [לפי היות הבלוג] קראתי את 'שירת הגבישים' של אן מק'קפרי. אז כשהייתי אצל יהודה ממרתף הספר, לקחתי ספר נוסף שלה - 'הספינה המזמרת' (עם עובד, 1981 [תרגום אריה חשביה]).

עטיפת הספר המקורי - מקור ויקיפדיה

באחוריו של הספר כתוב: "אן מק-קפרי - סופרת ממוצא אירי ובין הידועות בגל הגואה של נשים הכותבות מדע בדיוני. היא רואה את עולם העתיד מנקודת מבטה המיוחדת של אשה". ב'הספינה המזמרת' כמו ב'שירת הגבישים' הגיבורה היא במוקד העלילה והסיפור הוא מנקודת מבטה, גם אם לא מסופר בגוף ראשון יחיד. במדע בדיוני, אני מחפש, בנוסף לעלילה המעניינת ולגיבורים, גם את ההקשר הטכנולוגי העתידני. במקרה הזה מדובר בעיקר ב'סייבורג' ובצוות אדם-מכונה [שיש הטוענים שסייבורגיות זה השלב המקדם שלו]. סייבורג [Cyborg] "הוא היחוס המקובל לישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם". יש הטוענים שאנחנו כולנו סייבורגים פחות או יותר ואנחנו מעצימים את יכולתנו באמצעים סינטטיים, מכניים או אלקטרוניים. משהו אמר משקפיים. בכל מקרה, מק-קפרי לוקחת את זה רחוק. הספינה היא בעצם אישה, הלוה, שנולדה בעלת מום, וגופה הוחלף [באישור הוריה. סוגיה מוסרית נוספת בספר שמעלה כמה שכאלה] בגוף של ספינת חלל. בה היא שולטת באמצעות חיבורים למוחה ובסיוע של מערכות מחשב ואיש צוות - גבר או אישה. היא המוח והאחר הוא השריר.

אל השמיים מתוך המערה [ליד עופר] - צלם בעז זלמנוביץ

מק-קפרי מוציאה את הלוה לכמה מסעות ברחבי החלל, בשירות 'העולמות התיכונים'. פחות משנות העלילות של המסעות הללו, למרות שהן מעניינות בפני עצמן. יותר חשובים ומעניינים הם תיאורי חיבוטי הנפש והתחושות של הסייבורג - הספינה, והיחס בין הספינה ובין האנשים המצטרפים למסעותיה. שאלות של מוסר, ושל יתרון האדם על המכונה-המחשב בסיטואציות המחייבות רגשות, אינטואיציה ואלתור. הספר פורסם ב-1969, עת שהיו המחשבים בראשית דרכם, ואבל גם בייטים מועטים הצליחו לקחת את האדם לירח, מק-קפרי חזתה התקדמות טכנולוגית עצומה. יש גם את מקומה של האמנות - השירה, הזמרה והמחזות - בעלילה באופן מפתיע ומקורי [לפחות מבחינתי].

#ספר מדע בדיוני של אישה-חללית במסעות למקומות מופלאים ולרגשות עזים. מומלץ לחובבי הסוגה [נשים וגברים].

תקראו, שיהיה עתיד נחמד יותר.

ויש גם שיר שמרמז על 'ספינה מזמרת' של ראשית הטלוויזיה הישראלית

#הספינההמזמרת #מקקפרי #מדעבדיוני #סייבורג