בשבוע שעבר התקיים טקס חגיגי לסגירת עוד חטיבת טנקים במילואים. חטיבה 847 שהוקמה ב-1978 על ידי עוזי קרן ולחמה בפיקודו בציר החוף במבצע של"ג, וגם השתתפה במלחמת לבנון השנייה, נסגרה. ב-1982 הגיע מספר האוגדות המשוריינות וחטיבות הטנקים לשיאו. בניין הכוח של צה"ל הפרנואיד בצדק שלאחר 1973, דחף לגידול עצום בסד"כ הטנקים ואמל"ח נוסף, עד כדי כך שכלכלת ישראל כמעט ולא יכלה לקיים את צה"ל ואת המדינה ביחד. בספר המרתק על אלוף מוסה פלד, שלו חלק מרכזי בשיקום צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, מצוין שבמסגרת תכנית בניין הכוח הרב-שנתית "מטמון" הוכפל מספר האוגדות מ-1973 ל-"11 אוגדות משוריינות ובהן 33 חטיבות שריון, עוד מספר חטיבות טנקים עצמאיות וכן ארבעה גדודי שריון פיקודיים" [עמ' 269]. המספר כיום נמוך בהרבה. אין לי כוונה להיכנס לדיון האם היו צריכים לסגור את החטיבה. עניין שזכה לכותרות משנה בעיקר בעקבות מעורבות אלוף בריק בעניין ומכתבי מפקדים במילואים. וגם אין לי את התמונה הכוללת של סד"כ הטנקים בצה"ל, ואת שיקולי העלות והמשאבים במבט צה"לי כולל, לכן מה שנותר הוא לשאול את השאלה העקרונית - מי צריך טנקים? והשאלה הזו נשאלת בעוד כמה מקומות. כמו חיל הנחתים של ארה"ב שסגר את גדודי השריון המעטים שהיו לו, אבל אין מה לדאוג הוא סומך על כך שהצבא (ARMY) ידאג לו. וגם בריטניה שהשמש כבר מזמן שוקעת עליה, שוקלת מה לעשות בעניין הטנקים המזדקנים שלה, ומחפשת אידאולוגיה שתסביר למה ניתן להסתדר בלי טנקים. אז למה טנקים?
'למה לא טנקים' - אחד ההסברים 'למה לא טנקים' לכך היא הפגיעות של כלי הרק"ם ובכללם הטנקים מיכולות הנגד טנקים הקיימות כיום. גם היכולות 'המסורתיות' שטוחות המסלול (=קורנט ואחרים), וגם היכולות האוויריות שתופסות תאוצה בעשורים אחרונים (=מל"טים) ויכולות שנפוצו לאחרונה, אם כי קיימות כבר זמן, של טילים משוטטים. יש המוספים לכך את היכולות הרקטיות המדויקות שהשתפרו מאוד. כל אלה משמשים, למשל, בהסברי הנחתים ל'למה לא טנקים', המסתמכים גם על היכולות המרשימות שהפגינו הטורקים בסוריה בשנה האחרונה. לנחתים גם הסברים על כך שקשה להביא לחוף את הטנקים, ושהשימוש בהם איננו משרת את משימות הליבה שהם נדרשים אליהם. טוב, מה שנקרא, נפגש בפלוג'ה. עוד טענה שנשמעת לעתים היא שהסתיים עידן הלחימה של צבאות כנגד צבאות - לא יחזרו שדות הקטל של קורסק, רמת הגולן ומלחמת המפרץ הראשונה. יתכן שבטווח הקרוב זה לא יקרה לנו, כאשר חזבאללה וחמאס הם האויבים הראשיים. אבל מבט לעבר 4295 הטנקים של צבא מצרים, יכול לעורר חשש או תקווה לקרבות שריון בסיני. דומה שהקושי העיקרי, הוא הכסף. טנקים הפכו למערכות יקרות לייצור ולאחזקה, ואם הפעם האחרונה ששדרגת את טנקי המערכה הייתה ב-1998, אז כמו צבא בריטניה, תצטרף לגייס את הכסף הרב שאין או למצוא הסברים מקצועיים סבירים פחות או יותר אודות השתנות שדה הקרב.
'למה כן טנקים' - הטורקים, אלה המשמשים בהסברי הנחתים ל'למה לא', דווקא השתמשו בטנקים במערכה בסוריה. מהתמונות ניתן ללמוד שהטנקים משמשים את הצבא הטורקי יחד עם רק"ם כבד, בינוני וקל ללחימה ולנשיאת כוחות. ניתן לטעון שלטורקים הייתה עליונות אווירית שאפשרה להם לפעול בסוריה. העליונות האווירית שיש לצה"ל, גם אם תשובש על ידי המל"טים הגדולים והקטנים של האויב, כפי שהתרחש לדוגמה במוצול, תאפשר לו להפעיל רק"ם כבד. וטנקים חיוניים ללחימה בשטחים סגורים בכלל ובשטחים בנויים בפרט. ראינו דוגמות לכך במבצעים האחרונים של צה"ל בעזה, וממקומות אחרים במהלך עשרות השנים האחרונות. הטנקים, דומה ובלי להעליב את ידידי השריונרים, השלימו מעגל וחזרו לפחות בלחימה בשטחים הסגורים להיות כלי מסייע לחיל הרגלים. זאת באמצעות היכולות שלהם בתחומי הקטלניות, השרידות והתצפית והגילוי. ניתן כאן רק מספר דוגמות ליתרונות הטנק.
קטלניות - אם יש סיבה אחת להכניס טנקים לשטח בנוי זו עוצמת האש. אין לחי"ר תחליף לפגזי 120 מ"מ [וגם ל-105 מ"מ] של הטנקים, ולנפח אש מקלעי הטנקים. במיוחד שתחמושת הטנקים הותאמה ללחימה לשטח הבנוי ולפגיעה באדם (למשל 'חצב' ו'כלנית'). גם אם יותקנו תותחי 30 או 40 מ"מ על הרל"חים של צה"ל, הם לא יוכלו להחליף את אש הטנק מבחינת העוצמה, וכן מהסיבה הפרוזאית שלא מעמידים רק"ם שנושא כיתת חי"ר בעמדת ירי. שרידות - מערכות השרידות של הטנקים, לפחות הישראליים המתקדמים, יודעות להגן לא רק הטנק עצמו אלא גם על המסגרת, ולא רק במעגלים הקרובים [ראו תרשים]. מעיל רוח, כך פורסם, יודעת לזהות את מקור הירי ולהכווין את הטנק אליו, וממנו דרך מערכות העזר לפיקוד ושליטה לגורמי אש נוספים. יכולת הטנק לסחוב עליו הרבה יאפשרו, כך ניתן להניח, להתקין עליו מערכות הגנה עצמיות ומסגרתיות כנגד רחפנים ושאר מרעין בישין שאויבנו ישתמשו, ככול שמערכות ההגנה הללו ילכו ויקטנו. דוגמה להגנה מסגרתית נוספת היא היכולת של טנק לעצור רכבי תופת, אמל"ח שהיה בשימוש נפוץ של דעא"ש. תצפית וגילוי - כיום החי"ר נמצא בנחיתות עצומה ביכולות התצפית והגילוי שלו לעומת הטנקים. זאת לפני כניסת הדור החדש של טנקי המרכבה, אשר לפי קצין השריון הראשי : "יהיה שונה במספר רב של תחומים בשל יכולות המיגון המתקדמות, מחשב חכם שיידע לאסוף נתונים, לבצע היתוך ובשילוב סנסורים נוספים לייצר מטרות בזמן אמת לפני שהאויב נעלם או להעביר אותם לטנקים אחרים במחלקה ובפלוגה", וגם לפני כניסת רק"ם עתידי יהיה מה שזה יהיה.
