• בעז זלמנוביץ

הרק"ם העכשווי והעתידי, רעיונות ויכולות


כבר עסקתי בנושא הרק"ם בכמה פוסטים בעבר הרחוק וגם לאחרונה, אך אני סוטה

שוב מהציר המרכזי של מטרת הפוסטים בנושאי צבא - הדיון בכיתת החי"ר, ואנסה לסקור כמה עניינים רק"מיים. מבט שטחי-עולמי מצביע על כמה כיוונים [חוץ מאי עשייה]: שדרוג הרק"ם הנוכחי, כלומר שימור הפלטפורמה ותפקידה עם "שיפוץ מסיבי" ותוספות [לדוגמה, LAV של הנחתים]; פיתוח ורכש של רק"ם מסורתי [כלומר: טנקים, נגמ"שים, רל"חים וכו'] - לדוגמה הנגמ"ש החדש של צבא ארה"ב, של מרות ראשי התיבות AMPV, הוא נגמ"ש, ומדובר במאות מיליוני דולרים שבטח יתפחו, וגם רכש טנקים קלים; ופיתוח רק"ם עתידי אחר.

בתחילת החודש הציגה חברת רפאל את התפיסה שלה לכרמל. הרק"ם העתידי שמפא"ת מובילה ומדרבנת את השלושת החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות (רפאל, אלביט והתעשייה האווירית) לפתח. במהלך תערוכה התראיין ראש גוף החדשנות בחטיבת היבשה ברפאל, תא"ל (במיל) שמוליק אולנסקי (בתפקידו האחרון, קצין שריון ראשי) והציג את הרעיונות העומדים בבסיס התפיסה. אולנסקי בוודאי לא חשף את הטכנולוגיות שהופיעו בסרט [אגב בסרט זה תמיד קל ומצליח, במיוחד כאשר מדובר באנימציה. לא?], וגם לא תיאר באיזה רמת פיתוח נמצאים הרכיבים הרבים, והאינטגרציה ביניהן.

הסבר של אולנסקי היה נהיר, אך מעט פשטני וברור שהדבר נעשה לצורכי הפשטה הנדרשת מראיון בתערוכה. למרות שאני לא חובב מורכבות יתר, נדרשים יותר מושגים בשביל לתאר את הרעיונות, גם הטכנולוגיים, שעומדים מאחורי הכרמל. אפילו שימוש במונחים שהתפרסמו במאמר שפרסם שמעון בן מימון (שב"ם) ב'מערכות' בנובמבר 2016 - מודעות, קטלניות, ניידות ושרידות, והרחבתם יכולים לעזור.

גישה מרחיבה יותר, והמשתמשת ביותר מושגים מופיעה, לדוגמה במאמר שכתב Adam Muspratt, הוא מפרט שישה מושגים - תחומים תפיסתיים שנדרשים לעולם הרק"ם כיום - קטלניות, ניידות, שרידות, אוטונומיות, חיבוריות, והסתגלות (לשינויים) - והסינרגיה ביניהם [או יותר נכון סינרגיה בטכנולוגיות שיגלמו את המושגים הללו במציאות]. חלק מהמושגים מופיעים בכתוביות הסרטון שבו מוצג הכרמל - אוטונומיות, למשל, כיכבה בהן. רעיון מרכזי שנצפה הוא צוות אדם-מכונה [Human-Machine Teaming]. גם הוא כרוך באוטונומיות מרובה, אבל גם בתהליכים קוגניטיביים ואנושיים אחרים - למשל אתיקה. שאני מעריך [או מקווה?] שנלמדים במפא"ת, בצה"ל ובתעשיות במקביל לפיתוח הטכנולוגיות המורכבות [למי שמעוניין ללמוד אני חוזר על המלצתי לקרוא את Army of None].

גם הרעיונות האחרים תופסים מקום בדיון העכשווי בעולם הרק"ם. שרידות מופיעה הרבה בכתיבה העיתונאית [שלעיתים היא מוזמנת], בעיקר בהקשרי הגנה אקטיבית - שמורכבת מהגנה קשה (Hard Kill) [מעיל רוח כדוגמה], והגנה רכה (Soft Kill). רכיבים נוספים הנדרשים לשרידות, מעבר לשילוב עם הרעיונות-המושגים האחרים, הוא ניהול חתימה של מערכות הרק"ם [למשל, קרינת מכ"מים ותקשורת] וניהול החתימה של הרק"ם עצמו [הסוואה במובן הרחבה שלה]. בהקשר זה ניתן לראות שילוב מתקדם של אוטונומיות כבר היום בתחומי ההגנה [המערכות מחליטות על התגובה בעצמן בהתאם לאלוגריתמיקה], וגם דיבור על חיבוריות והסתגלות.


כפי שניתן לראות בכתבות על הרצון של צבא ארה"ב לשלב הגנה קשה ורכה על גבי רק"ם. מושג המופיע בהקשר זה הוא ארכיטקטורה פתוחה, המאפשרת את החיבוריות של מערכות שונות מתוצרת חברות מגוונות. והסתגלות, כלומר יכולת לפתח, לרכוש ולשלב רכיבים במהירות. בדרך כלל שחברות ענק מדברות על ארכיטקטורה פתוחה, במקרה הזה BAE ולוקהיד מרטין, אני חושד שמדובר ב"פתיחות חד צדדית ועם מי שאני רוצה", אבל נקווה שגם לדינוזאוריות לא תהיה ברירה.

ואיך כל זה יסתדר בבוץ?

מחשבות? תודה

#רקםעתידי #רקם #שרידות #ניידות #רכבאוטונומי #נשקאוטונומי #אוטונומיות #תפיסהמבצעית #חיבוריות #הגנהאקטיבית #כרמל #צוותאדםמכונה #ArmyofNone #IFV #IronFist #landwarfare #humanmachineteaming #קטלניות #שמעוןבןמימון #AdamMuspratt #שמוליקאולנסקי

178 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com