• בעז זלמנוביץ

היו יהודי תחום המושב, ואינם



שער 'בתחום מושבם של היהודים' של סובוטין בהוצאת קדימה

אחד הדברים שהשאירו עלי רושם עז מהמסע בפולין שהשתתפתי בו במסגרת צה"ל אי שם ב-2002 או 2003, היה האין. הריק שנשאר אחרי רצח והשמדת הקהילות היהודיות. אני חושב שזה השפיע עלי יותר ממחנות הריכוז וההשמדה. המחנות הן מקומות שנועדו למוות, וקשה לחשוב על מעשי הזוועה שנעשו בהם, אבל בתחום מושבם של היהודים המרוקן מאדם ומרוב שרידי הקהילות - הבתים, המוסדות ובתי הכנסת, הכתה בי האימה. הניסיון לדמיין את האנשים, הקולות, הריחות, המולת הרחוב, תגרנות הרוכלים, קולות התפילה, ובכי וצחוק הילדים במרחב השומם מיהודים הוא המוליך להבנת האובדן. מה היה שם לפני הכיבוש הנאצי? 'בתחום מושבם של היהודים - קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום־מערבהּ, קיץ 1887' מֵאֵת אַנדרֵיי פַּבלוביץ‘ סוּבּוֹטין (קדימה, 2020 [תרגום יונה גונופולסקי, פתח דבר גור אלרואי]) הוא הצצה לאותו עולם, גם אם חמישים-שישים שנים קודם לכן. את הרעיון להוציא את הספר הגה פרופסור גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, והוצאת קדימה שמוכנה לקחת סיכון בהוצאת ספרים שסביר, למרבה הצער, שלא יהיו רבי מכר, אבל מקדמת תרגום מרוסית, לקחה עליה את התרגום וההוצאה. כמו בספרים הקודמים שקראתי בהוצאתם גם כאן ההפקה היא איכותית ביותר, ובכלל זה התרגום לעברית המשמרת את הטעם של פעם.


תחום המושב - מקור ויקיפדיה

מהויקיפדיה אני למד כי "תחום המושב היה הכינוי של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917. שורת צווים ותקנות אסרה על היהודים המקומיים להגר לתוך רוסיה הישנה והגבילה אותם לשטחי "התחום" - אוקראינה, מזרח פולין, ליטא, מולדובה, לטביה. במפקד האוכלוסין שעשתה האימפריה הרוסית ב-1897 נמצאו בתחום המושב קרוב ל-4.5 מיליון יהודים, כ־10% מכלל אוכלוסייתו. הם חיו ברובם בכפרים ובעיירות ("שטעטלך") בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות". סוּבּוֹטין (1906-1852), כך כתוב בשער האחורי של הספר, "היה כלכלן רוסי שהחל לחקור את החברה היהודית בעקבות פנייה מאיש העסקים היהודי יאן ג׳ בלוך, שביקש ממנו כי יסייע לו בכתיבת מחקר מקיף על יהודי רוסיה האימפריאלית". מדובר במחקר דמוגרפי, באיסוף נתונים סטטיסטיים על מגורים, כלכלה, מקורות הכנסה, חינוך ועוד. מחקרו של סובוטין אמנם מכיל נתונים וטבלות משלושת הערים שבהן סקר את הקהילות היהודיות - קובנה, וילנה ומינסק. הרבה נתונים אבל לא רק אותם. סובוטין פורס גם מבט אתנוגרפי של יהודי תחום היישוב ומתאר גם במבט כללי את הקהילות, אך גם פוגש את האנשים, בגומחות המסחר שלהם ובמרתפים ובעליות הגג בהם גרו בצפיפות איומה רבים מהם. הוא לוכד את הדמויות ומאפשר הצצה לעולם שחלקו נעלם לעד, וחלקו קיים בגרסות מודרניות: "על כל פנים, זה התפקיד שהועידה לו למלמד ההשגחה העליונה - להיות עני ואביון: יהודים הפונים למלמדות הם מי שהתגלו כבלתי כשירים לעבודה יצרנית אחרת, נחלו תבוסה בתחום המסחר, שאינם מיומנים בשום מלאכה. ככללו של דבר, יהודים שהרוח העסקית זרה להם. אך יש להם אוריינות יהודית סטנדרטית. כמו כן, לרוב אלו בני-אדם הורים ועמי-ארצות המכוונים את מוחות תלמידיהם לחשיבה חד-צדדית. בלשונו של יהודי מעשי, המילה "מלמד" היא שם נרדף לחוסר פרקטיות ולקוצר-רואי בענייני העולם" [עמ' 171].


בתחם מושבם בנגב - צלם בעז זלמנוביץ [ניר עוז 2019]

בקיץ 1887 שבו סייר סובוטין ניתן היה להבחין בגזרות מאי 1882 שבהן נקבע שאסור ליהודים לגור מחוץ לעיירות שבהן כבר גרו, ואסור למכור או להחכיר להם נדל"ן מחוץ לאותם ערים ועיירות בהם חיו. השפעות 1882 ו'הפרעות בנגב' ניכרו גם בהשפעתם על ראשית הציונות ועל העלייה הראשונה, כפי שתיארה אניטה שפירא בספרה על הביל"וים. אבל סובוטין איננו מפליג לארץ ישראל, אלא צולל, כאמור, לנתונים ולאחוזים ומראה את חלקם של היהודים בכלכלת הערים שבהן ביקר, ואת אורח חייהם. ממנו ניתן ללמוד על עוצמת הקהילה שגם אם חלקים רבים מחבריה חיו בעוני מנוול ומכפיר, נשמרו כמיטב היכולת העזרה ההדדית, הצדקה והארגון. וגם את שיטות האשראי השונות והמגוונות שמאפשרות לאותם יהודים לחיות מיום ליום. על פי התיאור מרבית היהודים עובדים במסחר, מלאכה, וגם בעבודות כפיים בחקלאות, בבתי החרושת, בסדנות ובסבלות: "לא נדיר לפגוש כאן יהודי סבל, שואב מים, רצף וכדומה. רבים מהם עובדים בעבודת פרך, קשה כעבודתו של שור. למשל... לעיתים מעמיסים על מריצה כזאת חמישה-עשר או כשרים פוד, ואת המשא הזה, הנחשב למשא בשביל סוס גרוע, מניע בכוח שריריו יהודי תש-כוח, שקוע חזה וצר כתפיים, שעיניו מודלקות מרוב אבק ורוח" [עמ' 156]. סובוטין, כך נטען, גילה אמפתיה רבה למצוקות היהודים ונעזר בקשריו בממשלה הצארית כדי לתמוך בהם: "כשהלך לעולמו נכתב עליו בעיתון ׳ווֹסְחוֹ֫ד׳ כי היה מנציגיו המעטים של העם הרוסי שהשתדלו לסייע לעם היהודי להשיג תנאי מחיה הוגנים יותר באימפריה הרוסית, במעשים ולא רק במילים".


#ספר חשוב על חיים יהודיים שאינם, על ההיסטוריה של חלק מהעם, תיאור מלומד אבל חי של יהודי תחום המושב. מומלץ ביותר למי שרוצה ללמוד על חלק ההיסטוריה ועל האנשים שהיו. תקנו מההוצאות העצמאיות.


נו הבחירות בפתח? ומי במתח? אתם תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

לאן, לאן הולכת את הדרך

לאן, לאן מושך סוסי הטוב

אל בית נעזב

אל שלג ורעב

אל מחט של חייט אשר כמו דמעת זהב זוהרת

סוסי מושך לעיירה שלי

#ספר #קדימה #סובוטין #תחוםהמושב

148 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com