אמ;לק: אי אפשר לחיות מכמעט בחינם ולא מ-36 אלף דולר בשנה. אבל למה לאמלק אם אפשר לקרוא [וקראתי] את הסיפור[ים] הטיפה טיפה יותר ארוך והרבה הרבה יותר משעשע אצל פרנסיס סקוט פיצג'רלד בספר שיצא בהוצאת נהר ספרים הכולל את שני הסיפורים הקצרים - 'איך לחיות כמעט בחינם' ו-'איך לחיות משלושים ושישה אלף דולר לשנה' (2018 [תרגם דב שילוח]). אבל נחזור רגע אחורה. הקריאה בפיצג'רלד הזה היא המשך המסע בסיפוריו, בעיקר באמצעות תרגומי נהר ספרים. עד כה קראתי את סיפוריו הקצרים ב'שלושה אמריקנים בפריז'; 'בין שלוש לארבע'; ו'מסע משותף'. גטסבי הגדול עוד מחכה בערמה, אבל גם יומו יגיע. בכל מקרה כרגע, אני רוכש את טעמו של פיצג'רלד באמצעות סיפורים קצרים. זו השיטה, כך למדתי, להתיידד עם סופרים וסופרות.
עכשיו כאשר אנחנו רואים את קריסת הכלכלה הגלובלית וזו המקומית, הבורסות והחסכונות שלנו (אחרי ששכחנו את 2008 ואת המשברים הפיננסיים הגדולים הנוספים), משעשע לראות את מאבקו של פיצג'רלד עם הכסף. בקצרה, שני הסיפורים מתארים את עלילותיו ומחשבותיו של פיצג'רלד במהלך הניסיון לחיות חיים נוחים יותר בהווה ובעתיד. חיים שהכסף שיש לך יכול להקנות או המצוקה שבחסרונו הממשי או הפחד מאי קיומו העתידי. ב"איך לחיות כמעט בחינם" פיצג'רלד מתאר את המסע שלו ושל אשתו זלדה [אישיות בפני עצמה] עם בתם הפעוטה לריביירה הצרפתית בעונה המתה במטרה לשרוד ולחיות שם מהתקציב המצומצם שברשותו. המפגש עם המקומיים המתמחים בחליבת מהגרי 'הכמעט בחינם' ועם אחרים הוא מבט אירוני-עצמי מפוכח ביותר.
