ביום שישי קפצנו לטיפול זוגי אצל הפסיכיאטר, יהודה מחנות הספרים הנהדרת - מרתף הספר. הייתי שם אין ספור פעמים ותמיד, יש הפתעות בערמות, בעשרות אלפי הספרים שיהודה מחזיק ומזיז תמיד ממקום למקום. בכל מקרה הפעם א' חיפשה משהו ויהודה מצא אז נסענו לקנות. מכיוון שהגענו הייתי מוכרח לקנות משהו קטן גם לעצמי. לא? והנה מקבץ ספרונים. וספרונים זה תמיד טוב. למי יש כוח לקרוא דברים ארוכים? לכן אני מוצא עצמי קורא רבות מהנובלות שמפרסמות ההוצאות העצמאיות. 'ספרון' של ידיעות אחרונות הייתה "סדרת ספרים ערוכה בידי ד"ר עזריאל קרלבך". לא מצאתי את תאריכי ההדפסה של הספרונים, אבל מכיוון שקרליבך עזב את ידיעות אחרונות והקים את מעריב או 'ידיעות מעריב' בפברואר 1948, אזי מדובר על זמן מוקדם יותר. גם המחיר 50 מא"י מרמז על כך. מבין הספרונים, בחרתי שניים. האחד בעקבות שמו של המחבר - לואי ברומפילד. מכיוון שזה מכבר קראתי את ספרו 'מוות במונטה קרלו' שיצא בהוצאת נהר ספרים, ואהבתי את הכתיבה, לקחתי, אם כן, את הספרון - 'המאזינה' (ידיעות אחרונות, לפני 1948, תרגום לא מצוין).
ברומפילד, שהפעם מצאתי שבנוסף לדברים שכתבתי אודותיו בסקירת הספר לעיל, שגם הוא, בדומה להמינגוויי, התנדב לשרות האמבולנסים במלחמת העולם הראשונה, אם כי בצרפת. בכל מקרה ב'המאזינה' כמו ב'מוות במונטה קרלו', עיקר העלילה מתרחשת בבתי מלון, והגיבורה בדומה לגיבורות ה'מוות במונטה קרלו' היא מאותם ואותן טיפוסים שנהגו לנוד בין בתי המלון, בנות בלי בית, גולות בנפשן ובגופן מתוך רצון או כורח החיים, נסמכות על ירושה. במקרה של 'המאזינה', העלמה אוליביה ג'נקינס, ירשה את כספי אביה. בגיל חמישים וקצת, לאחר ששנים תמכה בו בנדודים בין בתי אירוח זולים, מסעדות עלובות, ומסדרונות מעופשים, היא מגלה שהקרן המנהלת את כספיה, מחזיקה בשמה הרבה כסף. אולם היא לא מצליחה להיפטר מעולם החלומות שבנתה. עולם זה יסודותיו האזנה לשיחות האורחים בטרקליני וחדרי האוכל בבתי המלון המפוארים בהם היא חייה. בנוסף למודיעין הסיגינט שהיא אוספת, היא משתמשת גם במודיעין אנושי 'יומינט', רכילות החדרניות והשוערים. אפורה, בלתי ניראת, בלתי נזכרת, רואה ואיננה נחשבת.
