• בעז זלמנוביץ

אין עוד גברים כאלה?

"אתם יודעים איך נראית הוואנה השכם בבוקר, עם הקבצנים שעדיין נשענים על קירות הבניינים וישנים, עוד לפני שעגלת הקרח עוברת ומחלקת קרח לבארים?"


לא הזקן והים - צלם בעז זלמנוביץ

לא מזמן קראתי את 'המלון הכחול' של סטיבן קריין שעליו אמר ארנסט הימינגווי שהוא 'הוא הסיפור הטוב ביותר שכתב אי פעם סופר אמריקני'. ‬לכן אמרתי לעצמי, אם כבר הזכרנו את המינגווי בכבודו ובעצמו בוא ונרכז את סקירות הספרים שקראתי ממנו ולא נכנסו לבלוג. הספר היחידי שקראתי סקרתי בבלוג הוא 'יש ואין' הנהדר בו הארי מורגן, הקשוח שבקשוחים מתמודד עם קשיי החיים ועם הצורך לפרנס את משפחתו בים שבין קי ווסט ובין קובה. בשלוש עונות או מערכות מתוארות קורותיו של מורגן ושל שאר הדמויות של ה'יש' וה'אין'. המינגוויי, כמו ב'איים בזרם' מדלג בזמן ממערכה למערכה, ומכריח אתנו לדמיין את שהתרחש ברווח, אבל חושף אתנו למציאות האכזרית שבו חיים מורגן והאנשים שכמותו. אז הנה שלושת הקלאסיקות שקראתי בשנים האחרונות.


שער 'הזקן והים' של המינגווי

"הוא איש זקן המדייג יחידי בארבה בגולף סטרים, ועתה עברו עליו שמונים וארבעה יום בלא שהעלה אפילו דג אחד." זו בוודאי אחת הפתיחות הידועות. לא? וגם זה ידוע, נכון? "דג," אמר, "אני אוהב אותך ואני מכבד אותך מאד. אבל אני אכה אותך עד מות עוד לפני כלות יום זה". "הזקן והים" של ארנסט המינגווי (עם עובד, תשי"ד [תרגם יצחק שנהר]) עם הרישומים הנהדרים של אביגדור אריכא. אפשר להגיד שזהו סיפור סמלי על מאבק האדם עם נפשו, עם הקשיים, עם הבדידות , על זקנה, על שרידות, על הטבע. אפשר למצוא מוטיבים ספרותיים וכל מיני ביטויים אינטלקטואליים מחוכמים, אבל זה פשוט סיפור יפה, פשוט, מרוכז ומעורר מחשבה. "אפשר ואינני חזק עוד כפי שחשבתי," אמר הזקן. "אבל יודע אני תחבולות הרבה ותקיף אני בדעתי". אני אוהב לקרוא תרגומים ישנים עם מילים שטבעו מזמן בים: שרתוע וצלצל, פינכה של אורז צהוב ודג, המחבט המשמש להדביר בו, להתנזק בטללים. אם כי אתם יכולים לבחור תרגומים אחרים. #ספר שאם קראתם בפעם אחרונה בתיכון או לפני שנה, תמיד טוב לשוב ולקרוא.


שער 'איים בזרם' של המינגווי

קראתי את 'איים בזרם' (עם עובד, 1972), תרגם את זה באמת יפה אהרן אמיר. כשקוראים את הספר מבינים שיש לו באמת סיבות להיות אחד העצובים בעיר, אם לא הכי עצוב. הספר שיצא כ-9 שנים לאחר מותו של המינגווי, מספר את סיפורו של תומס האדסון, צייר המתגורר באיים בזרם הגולף בשלושה חלקים, הראשון בשנות השלושים, השני בהאוונה במהלך מלחמת העולם השנייה והשלישי בים, על ספינה העוסקת במרדף אחרי מלחים גרמנים. המינגווי כותב דיאלוגים חזקים, ציניים ומהירים; מתאר את האנשים בעיקר מבפנים; ותיאורים הים, השיט והדיג אינם טכניים או תיאוריים בלבד אלא קשורים לאדם ולנפשו. כבדרך אגב הוא מכה בכך מבלי שתהיה מוכן. ספר על טבע האדם, על נפשו המיוסרת, על הים, על דגים ועל שכול ואובדן ולא התמודדות או א-התמודדות אתם.


שער הקץ לנשק של המינגווי

קראתי גם את 'הקץ לנשק' (משרד הביטחון וזמורה-ביתן, 1983 [תרגם עמיהוד ארבל]). קלסיקה של ספרות. מסיפורי המלחמה והאהבה העצובים. המינגווי שהתנדב לשרת בצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה כנהג אמבולנס ונפצע, כותב על אותה תקופה ומאורעות - אם כי בשינויים ומשלב את אימי המלחמה עם סיפור האהבה טרגי. בקושי כותבים כך היום. משפט אחד: "ושאם הם ימשיכו לקטול אנשים כפי שעשו בסתיו הזה, בעלות-הברית תמשכנה לנחול מפלות עוד שנה אחת. הוא אמר שכולנו דפוקים, אלא שכל עוד שלא ידענו זאת היינו בסדר. כולנו נדפקנו, העיקר שלא להודות בכך. הארץ האחרונה שתבין שלא נדפקה, היא תזכה במלחמה. שתינו עוד כוסית. האם נמנה אנוכי עם קציני-המטה של משהו? לא אבל הוא כן....הם חשבו רק המושגים של דיוויזיות וכוח-אדם. כולם רבו זה עם זה על הדיוויזיות שדרשו וכשקיבלו אותן רק קטלו את כל אנשיהן" אגב ידעתם שהמינגווי כתב 47 סיומים ל'הקץ לנשק'?


שער אדיוס, המינגוויי של ליאונרדו פדורה

ספר בונוס, המרפרר עם המינגווי. דיהתלבטתי האם לכתוב שכן, אמרו לי פעם שאם אין לך משהו נחמד לומר מוטב שלא תומר דבר. בסוף החלטתי שאכתוב. ליאונרדו פדורה, סופר קובני (יליד 1955), כתב ספר על בלשי על תעמולת רצח בחוותו של ארנסט המינגוויי - 'אדיוס המינגוויי' (ידיעות ספרים, 2009 [תרגום טל ניצן]). אחרי 40 שנה ממותו של הסופר, מתגלה שלד בחוותו שהפכה מוזיאון. מריו קונדה, שוטר לשעבר ומוכר ספרים ישנים בהווה, שתיין ובטלן יוצא לפתור אתהתעלומה. הספר נע בין ההווה הסהרורי של קונדה וקובה, לבין תיאור התרחשות בליל הרצח. קונדה רוצה לטהר את שמו של הסופר, שבנה לעצמו שם של 'גבר' והיה בעל אוסף כלי נשק גדול. #ספר סביר לקריאה ברכבת ולחובבי הטריוויה של המינגוויי.


#ספר או ספרים של המינגווי, האם היום יש גברים כאלה? המלצה מיותרת. לא?


משהו טוען שיש גל שני ואחר מתכחש, אנחנו בכל מקרה נשים מסיכה, נקרא ונהיה נחמדים.


ויש גם שיר

There's a man goin' 'round takin' names

And he decides who to free and who to blame

Everybody won't be treated all the same

There'll be a golden ladder reachin' down

When the man comes around


#ספר #המינגווי #אייםבזרם #הזקןוהים #הקץלנשק #ישואין #קריין #פדורה

157 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com