top of page
בעז זלמנוביץ

הנסיכה הלא קסומה


שער 'מוות במונטה קרלו' של לואיס ברומפילד

"הכיכרות הגדולות והתעלות דממו זה ימים ארוכים בדממת המוות שירדה עליהן. הסירות שבעונה זו של השנה שטו אל הלידוֹ וממנו עמוסות דוכסיות ומיליונריות ורקדניות בלט ומאהבים צעירים בשכר נעו עכשיו הלוך ושוב ריקות להוציא כמה סבלים ומלצרים ומשרתי חוף בגיל העמידה או קשישים. זו היתה דממה מוזרה ומפחידה בוונציה ביולי, כמו ההַס שלפני רעש אדמה או התפרצות הר געש." תמונה הפתיחה של הסיפור, הנובלה - 'מוות במונטה קרלו' שכתב לואיס ברומפילד (נהר ספרים, 2018 [תרגמה צילה אלעזר]) דומה שנלקחה מימי הקורונה של סוף חורף ותחילת אביב 2020. לא מעט תמונות וסרטונים שצולמו מעל באמצעות רחפנים מראים את ונציה ומקומות רבים שבדרך כלל הומים בעולם ריקים ושקטים. אבל ברומפילד מספר על הימלטות כתוצאה ממגפה אחרת, מגפה תוצרת אדם, מלחמת העולם השנייה.


אחוריו של סוסו של הגנרל - צלם בעז זלמנוביץ

ברומפילד סופר אמריקני, במובן ארה"ב, שכמו רבים מהם חיי בשנות העשרים והשלושים חיי בצרפת ובפריז, לפני שהמציא את עצמו מחדש כחקלאי ומטיף אקולוגי באוהיו. בנובלה הוא מתאר שתי נשים עשירות הנמלטות מפריז ומוונציה בתחילתה של מלחמת העולם השנייה. יוענה גונן טוענת ש"אף שעיצוב הדמויות שטחי, זו יצירה מותחת המזכירה סרט הוליוודי ישן". אני לא ראיתי הרבה סרטי הוליווד ישנה, לכן זה לא הזכיר לי אותם, אבל כן עוסקת הנובלה באדם תחת לחץ שממנו הוא מתקלף, או במקרה הזה, היא מתקלפת מהאיפור ומהמסיכות. שתי הנשים יורשות ממון שהושג באמצעות ניצול, תככים בינלאומיים ושקרים. האחת בריטית זקנה מנסה לנצל אותו לטובת האחרים, וכך כשהיא נמלטת מפריז, היא אוספת לרולס-רויס פליטים וגם עז בדרכה למונטה קרלו.


שממת הרכבת - צלם בעז זלמנוביץ

שם היא נפגשת בהכוונת הסופר עם הנמלטת מצפון-מזרח איטליה, הנסיכה ד'ורובלי המזדקנת. זו יורשת אביה ילידת ארה"ב מסמלת את היפוך האופי והמוסר, ומגלמת את הדאגה לעצמה, לגופה, לתכשיטיה ואת החשש לאובדן הקסם הנובע מהקפיטל שנצבר וכעת בוזבז ונדון לאובדן. כפי שכתב לפארג: "האדם אותו מצבור של חומר, מגיע לעולם עירום כתולעת וכלוא בתוך קופסה כמו בובה. הוא יירקב מתחת לאדמה וריקבונו יידשן את עשב השדות; ולמרות זאת, שק האשפה והצחנה הזה הוא זה שאני בחרתי בו כדע לייצג אותי. אני הקפיטל, אני הדבר הנשגב והעילאי ביותר הקיים תחת השמש". כאמור, ברומפילד (1956-1896), הוא בן דורם של המינגוויי ופיצג'רלד וכמותם חי בצרפת בשנות השלושים של המאה ה-20. זו הקריאה הראשונה שלי בברומפילד וגם היא כמו הקריאה בפיצ'גרלד היא בזכות המפעל העצום של נהר ספרים. גם אם יש מוסרניות במסר של ברומפילד הוא כתוב במבט חד בדמויות של הנסיכות ושל משרתיהם.


#ספר על נפש האדם במצב לחץ וקריסה סביבתית וחברתית. כביכול תחת מעטה של סיפורי משרתות, אבל בחדות הבחנה וכתיבה. מומלץ.


גם בלי סיבה, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר שלמרות הבחירה הטריוויאלית אין להימלט ממנו.

הוד מעלתה היתה בעצם רקדנית

יפה מאין כמותה

הוד מעלתה גם לא ידעה שבעולם

יש פנקס הקטן.

60 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page