• בעז זלמנוביץ

השקט? שלפני הסערה


'שער 'ענני סערה בשמי אירופה

זה הספר השלישי בסדרת ספרי הראיונות שעורך ומוציא ראובן מירן מייסד ומו"ל נהר ספרים. מכיוון שהפכתי בשנה-שנתיים אחרונות לגרופי של ההוצאה, חשתי להזמינו מיד כאשר הופצה הבשורה. זאת מכיוון שגם את השניים הקודמים רכשתי וקראתי - 'זעם שחור באמריקה' ואת ספר הראיונות עם שני הגאונים היהודים 'פרויד ואינשטיין'. הספר הנוכחי מכיל ראיונות עם האנשים שהשפיעו על גורל מיליונים, על חייהם ומותם, ואולי השפעתם נמשכת עד היום. אולי. 'ענני סערה בשמי אירופה' שערך מירן (נהר ספרים, 2020 [תרגמה מאנגלית רעיה ג'קסון ומצרפתית ראובן מירן]) מכיל ארבעה ראיונות עם היטלר, טרוצקי, סטאלין וצ'רצ'יל שערכו מראיינים שונים. מראיינים שיש חשיבות לסגנונם הספרותי ולמחשבתם המדינית, הפוליטית והחברתית. גם הם לא באים תמימים לראיון ולמפגש עם הדמויות הכריזמטיות, וזה ניכר באופן שהם שואלים, מגיבים ומקבלים את התשובות, וגם בדרך שבהם הם מתארים את הדרך לראיון, את המפגש ואת האישיות: "אדולף היטלר רוקן את הכוס שלו כאילו לא הכילה תה אלא את דמו של הבולשביזם" [עמ' 11].


'שערי 'ענני סערה בשמי אירופה

הראיון הראשון בספר הוא זה שערך ג'ורג' סילבסטר פיראק עם היטלר. הוא מופיע בשתי גרסאות. הראשונה פורסמה ב-1923, כאשר היטלר היה ידוע רק אצל מעטי מעט בארצות הברית, והראיון התפרסם בירחון שיסד וערך פיארק. את הגרסה השנייה פרסם פיארק ב-1932 בכתב העת ליברטי, לאחר שערך אותו באופן יסודי והשמיט את היחס ליהודים, והדגיש את השנאה לבולשביזם: "לפועלים שלנו שתי נשמות: אחת היא גרמנית, השנייה היא "מרקסית". עלינו לעורר את הנפש הגרמנית. עלינו לעקור את סרטן המרקסיזם". בגרסה המוקדמת ניתן לראות את הדגש היהודי. למשל המשפט אודות סרטן המרכסיזם מופיע כך: "...עלינו להעיר ולדרבן את הנפש הגרמנית. עלינו לעקור את כתם המרכסיזם. מרכסיזם וגרמניזם, כמו גרמני ויהודי הם ניגודים." כאן היטלר פרט את טענתו נגד היהודים... "היהודי הוא הרסני מטבעו. הוא אינו מסוגל לנהל ישות לאומית משלו, נוכחותו במדינה מודרנית מספקת חומר מתסיס להירקבות." דברים אלה ונוספים אמר היטלר בראיון שהופיע באנגלית ב-1923. האם ניתן היה לזהות את הבולטות שלו על רקע אנטישמיות הרווחת באותם ימים [וגם בימינו]? האם ב"זכות" הטפה שכזו שנמשכה שנים לא היו צריכים 'ממלאי הפקודות' פקודה מפורשת לניקוי החומר המתסיס? "השפעת היהודים היא הרסנית. אנחנו דומים לחולה שחפת שאינו מבין שימות אם לא יסלק את החיידקים מהריאות שלו."


שזיפים סגלגלים - צלם בעז זלמנוביץ (רמת הגולן)

את לב טרוצקי מראיין, ב-1933 במחסה הגלות שלו באיסטנבול, ז'ורז סימנון. כן הוא מהמפקח מגרה. מעבר לתשובות שנמסרו לסימנון בכתב על ידי טרוצקי בעת הראיון, מרתק התיאור הספרותי, הכמעט פואטי של סימנון את המרחב ואת אורחות חייו של טרוצקי בגלות הטורקית: "קירות החדר עירומים, לבנים מאוד, ויש רק מדפים וספרים שמאפשרים להסב מעט את תשומת הלב. הספרים בכל השפות ואני מבחין ב"מסע אל קצה הלילה" שעטיפתו די ממורטטת." אבל מעבר להתפיטות של המראיין, טרוצקי שנמלט מגרזנו של סטאלין עוד 14 שנים, רואה שחורות לגבי יציבות אירופה ולגבי המאבק של הדמוקרטיות כנגד הדיקטטורות [טוב, זה תלוי איך מגדירים מה היא דמוקרטיה ומה היא דיקטטורה]: "הפשיזם, ובמיוחד הנציונל-סוציאליזם הגרמני, מביא לאירופה סכנה של זעזועים אלימים [...] בכל קרה - אני סבור שהתפוצצות אלימה מצד גרמניה הפשיסטית היא בלתי נמנעת."


תפוחים ירקרקים - צלם בעז זלמנוביץ (רמת הגולן)

את הראיון השלישי עם סטאלין קיים ב-1934 ה' ג' ולס. סופר המדע הבדיוני, היה גם מבקר חברתי ובעל נטייה סוציאליסטית-דמוקרטית. עם גישה זו הוא מתעמת [זה קצת מוגזם להגיד מתעמת] עם סטאלין בענייני כלכלה מנוהלת על רקע הניו-דיל בארה"ב וגישתו של נשיאה רוזוולט במעורבות המדינה בכלכלה: "האמריקנים רוצים לצאת מהמשבר על בסיס פעילות קפיטליסטית מבלי לשנות את הבסיס הכלכלי. הם מנסים למזער את ההרס, למזער את ההפסדים שנגרמו בשל השיטה הכלכלית הקיימת. לעומת זאת כאן, אצלנו, כפי שאתה יודע, נוצר בסיס כלכלי חדש, שונה לגמרי מהבסיס הכלכלי הישן שנהרס." ולס, כרבים מהמערב, סונוורו מהקומוניזם באותן שנים, ומהקסם הסטאליני: ולס: [..] ראיתי פנים מאושרות של גברים ונשים בריאים ואני יודע שמשהו מהותי נעשה כאן. השינוי מ-1920 הוא מדהים. סטאלין: אפשר היה לעשות הרבה יותר אילו אנחנו הבולשביקים היינו נבונים יותר. ולס: לא, אם בני האדם היו יכולים להיות נבונים יותר. זה יכול להיות דבר טוב להמציא תכנית חומש לשיקומו של המוח האנושי, אשר, מן הסתם, זקוק להרבה שיפורים בשביל סדר חברתי מושלם." מביך? זה עניין של פרספקטיבה וזמן.


ג'יפ במוזיאון צה"ל שאיננו - צלם בעז זלמנוביץ

צ'רצ'יל הוא המרואיין הרביעי. הראיון שניתן בינואר 1939 לקינגסלי מרטין. לטעמי, הוא ראיון שצריך להילמד בשיעורי אזרחות בכל דמוקרטיה שמכבדת את עצמו, והרוצה להגן על עצמה ועל ערכיה. מרטין חוזר ומקשה על צ'רצ'יל האם יכולה הדמוקרטיה לעמוד כנגד איום חיצוני מבלי לפגוע ביסודותיה, וזה עונה: "החוקים מבוססים על המגנה כרטה, על צו ההבאה, על עצומת הזכות ואחרים. ללא היסודות האלה אין חופש או ציוויליזציה, כל אחד נתון לחסדי הפקידים וחשוף לריגול ולבגידה, אפילו בביתו שלו. כל זמן שמגינים על הזכויות הללו, עקרונות החופש בטוחים. אינני רואה כל סיבה מדוע דמוקרטיות לא יוכלו להגן על עצמן מבלי להקריב את הערכים העקרונים האלה." ועוד: "ייתכן שאפשר להשיג יתר יעילות בהכנות סודיות במדינה שיש בה מוסדות אוטוקרטיות מאשר בשיטה הדמוקרטית. אבל היתרון אינו בהכרח גדול, והוא קטן לאין ערוך מעוצמתה של מדינה דמוקרטית במלחמה ארוכה. באוטוקרטיה, כאשר בא משבר האשמה מוטלת על המנהיג והשיטה מתפרקת. במדינה דמוקרטית האנשים חשים אחראים, ואם הם מאמינים בייעודם הם יחזיקו מעמד זמן רב יותר מאוכלוסייה במדינות דיקטטוריות". טוב, לא הכל מושלם בדמוקרטיה, וגם צ'רצ'יל לא חף מסמכותיות אגרסיבית, אבל השקפתו מסבירה רבות לא רק על העבר, אלא למה אנחנו צריכים הפרדת רשויות, ביקורת ובקרה על השלטון עכשיו ובכלל הסבר למה לשמור על זכויות האזרחים והפרט - כי רק כך הם יתגייסו להגנה על המדינה.


#ספר קטן המכיל הרבה. ארבע ראיונות של דמויות משפיעות לטוב ולרע. יש הרבה מה ללמוד מדבריהם. מומלץ ביותר, לא רק למורי אזרחות, אלא לכלנו וגם לפוליטיקאים ולחברי כת כ"ף בשלישית. תקנו מהוצאות העצמאיות.


האם נשבור את שיא התחלואה? האם נטוס לאומן? רק תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר - מי כותב כמו רטוש ומי שר כצביקה פיק?

והוא מוכה כלב

והוא נרתע כעין

עקוד הוא כחיה ברצע יתרים

#ספר #נהרספרים #צרציל #היטלר #טרוצקי #סטאלין #דמוקרטיה #בולשביזם #נאציזם




193 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com