• בעז זלמנוביץ

כתפי ענקים


שער הספר

מי שעוקב אחרי, אם יש כאלו, בוודאי הבחין את חיבתי לספרי ההוצאות העצמאיות. היתרון הגדול, בחיבה זו, הוא שאתה יכול להישען על טעמם של המוציאים לאור-העורכים או המוציאות לאור-העורכות. אמנם קניתי באופן אקראי מספרי הוצאת נהר ספרים שיסדו שושי וראובן מירן ב-2003. היה זה בעידן שבו עדיין בחנתי כל ספר בנפרד, כבעל אישיות משל עצמו, בעיקר במדפים הצדדיים שנדחקו עוד ועוד לירכתי מרבית חנויות הספרים. יצורים שנהדפים מרעש ערמות רבי-מכר, מהלם מגדלי קופסאות משחקים, ואלימות המוצרים שאינם ספרים, שחלקם מחופשים לכאלה. בכל מקרה, בשנים האחרונות בחרתי, מתוך חולשה אינטלקטואלית אולי, כמה הוצאות עצמאיות שרבים מהספרים שאני רוכש הם מהן. זאת למעט ספרות היסטורית-צבאית, שלרוב איננה מאפיינת את בחירת הוצאות אלה. ראובן ונהר ספרים הפכו, אם כן, לחברים בקהילה שאני סומך על טעמם וגם באמצעותם אני מקטין את הסיכון. כי כזה אני, מפחד מסיכונים תרבותיים. במרוצת הזמן הפכתי לסטוקר של ראובן בפייסבוק, ולכן כאשר הוא מפרסם ספר חדש העומד לצאת, אני מיד קופץ ורוכש. כך גם היה הפעם עם פרסום הספר הראשון בסדרה חדשה 'זמן רעיונות' -סדרה שתביא לקורא ראיונות עם אישים ואישיות מעניינים - ראיונות של ג'ורג' סילבסטר פיראק עם פרויד ועם איינשטיין (נהר ספרים, 2020 [תרגמה רעיה ג'קסון]).


דלת חסרה בחאן ג'וחדר - צלם בעז זלמנוביץ

פיראק, שמסתבר שהיה טיפוס שנוטה להעריץ אישיות כריזמטיות, ובכללן היטלר, ידע להקשיב, לשאול ולרשום. בספר קובצו שני ראיונות מרתקים. הראשון עם זיגמונד פרויד התקיים בסוף 1926. פרויד שהחלים מסרטן, מתבונן במפוקחות על החדירה למעמקי הנפש ששיטתו פיתחה [דבר שאיינשטיין מטיל בו ספק בראיון עמו]. עניין חשוב הוא האם הבנת הנפש מחייבת אתנו לסלוח לאדם גם על הדברים הרעים "להבין הכול, פירושו לסלוח על הכול." בעקבות שאלת פיראק, עונה פרויד: "בדיוק להפך," רעם פרויד ותווי פניו קיבלו הבעת זעם עז של נביא עברי, "להבין אין פרושו לסלוח על הכול. הפסיכואנליזה מלמדת אותנו לא רק מה אנחנו יכולים לשאת, אלא גם מורה לנו ממה להימנע. היא מראה לנו את מה שעלינו לחסל. סובלנות כלפי הרוע אינה נובעת בשום פנים מידע." פיראק מנסה להבין את דרכי מחשבתו של פרויד, אם כי גם הוא טוען לקושי בכך. אבל פרויד עונה על שאלות אודות פסיכואנליזה, לאומיות, ידע, תהילה, השפעה על התרבות ועל הספרות ועוד.


"אל תגרום לי להיראות פסימיסט," העיר לאחר לחיצת היד האחרונה. "אינני בז לעולם. הבעת בוז היא רק שיטה אחרת לחזר אחר העולם, לזכות באהדת קהל ובמחיאות כפיים! לא, אינני פסימיסט, לא כל עוד יש לי את אשתי, את ילדיי ואת הפרחים שלי! למרבה המזל," הוא הוסיף בחיוך, "לפרחים אין אישיות או תסביכים. אני אוהב פרחים. ואינני אומלל - לפחות לא אומלל יותר מאחרים."


קרן אור בחאן ג'וחדר - צלם בעז זלמנוביץ

הראיון השני גם הוא עם גאון יהודי מתחום אחר, ובעל גישה שונה להתבוננות בעולם. גם אלברט איינשטיין מפיק בראיון בוננות מעמיקה בעולם. הם בוחנים את המתמטיקה של איינשטיין, מנסים להבין את הממד הרביעי, את אופן החשיבה על היחסות, ואת השימוש בה כמטפורה לכל דבר. השימוש הנלוז והמסוכן לדעת איינשטיין: "המשמעות של היחסות...לא הובנה במידה רבה. הפילוסופים משחקים עם המילה כמו שילדים משחקים עם בובה. היחסות, כפי שאני רואה אותה, מציינת אך ורק שבתחומי הפיזיקה והמכניקה כמה עובדות פיזיות ומכניות שנחשבו כבטוחות וקבועות הן יחסיות בהקשר לעובדות אחרות. אין פירושו שכל דבר בחיים הוא יחסי וניתנת לנו הרשות להפוך בקלות דעת את כל העולם לתוהו ובוהו." עוד דנים השניים בגישתו של איינשטיין לדטרמיניזם, לכך שהכל נקבע מראש. האם זו אינטואיציה שהושפעה והשפיעה על החשיבה הקוונטית? מעניין. יש התבוננות גם בלאומיות, בלאומנות, בגזענות, בבולשביזם ובעוד תופעות של סוף שנות העשרים של המאה הקודמת, וכל זה מלווה באכילת סלט פירות ושתיית מיץ תותים.


בכל מקרה אותי הדאיגה האמירה הבאה של איינשטיין: "אחרי גיל מסוים," הוא אמר, "קריאה מסיחה את הדעת יותר מדי מהעיסוק היצירתי. מי שקורא יותר מדי, ומעסיק את מוחו שלו מעט מדי, רוכש הרגלי מחשבה עצלים. ממש כמו אדם אשר מבלה זמן ארוך מדי בתיאטרון מתפתה להסתפק בחיים דרך אחרים מאשר לחיות את חייו שלו."


#ספר המכיל שני ראיונות מרתקים ומעוררי מחשבה עם ענקים. מומלץ ביותר. אל תשכחו לקנות מההוצאות העצמאיות.


למרות דברי איינשטיין [מה הוא מבין בכלל], תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

גם את דרכי - כדרכה אל צמרת -

דרך מכאוב ודרך עמל,

יד ענקים זדונה ובוטחת,

יד מתבדחת שמה לאל.

#ספר #פיראק #פרויד #איינשטיין #נהרספרים


120 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com