top of page
  • בעז זלמנוביץ

השעונים - סקירת אורח


שער ספרו של אהד לסלוי - 'מבצע חומת מגן'

בשבוע הבא יקבל אהד לסלוי, חוקר המחלקה להיסטוריה של צה"ל את פרס חיקיין המוענק לעבודת מחקר מצטיינת בתחום הגאו-אסטרטגי. הפרס יוענק לו עבור מחקרו על מבצע חומת מגן. זה אחד משלושה מחקרים שפרסם בשנתיים האחרונות לציבור: על היחסים בין איש המודיעין לקברניט; על רצועת הביטחון בין 1998-1993, ואת הספר שעליו יקבל את הפרס. הסקירה של ד"ר אייל ברלוביץ (Eyal_Berelovich@), חוקר צבאות זרים בזרוע היבשה, אמנם לא נכתבה לכבוד המאורע, אלא עבור סקירות סוף השנה, אך אין מתאימה ממנה לציין את התרומה של לסלוי לחקר היסטוריה הביטחונית והצבאית של ישראל. להלן דבריו של ברלוביץ:



השנה יצא לי לקרוא מספר ספרים שעוסקים במלחמה ואפילו כמה ספרים פרוזה, זאת לאחר שנים של קריאת חומרים מקצועיים בלבד. שני ספרים שגרמו לי לחשוב הכי הרבה, מסיבות אישיות ומקצועיות, היו שני ספריו של ד"ר אהד לסלוי[1], ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל:


1. מביטחון שוטף ללחימה בגרילה – אזור הביטחון בדרום לבנון בשנים 1993- 1998 (תל אביב: מודן – משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2021).

2. מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה ( תל אביב: המחלקה להיסטוריה בצה"ל – משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2022).


ספריו של אהד עוסקים באותו צבא שפועל בשני סביבות מבצעיות שונות ומול אויב שונה. המשותף לשני הספרים הוא העיסוק של המחבר בשלושת השעונים שצריכים להתאפס ולהסתנכרן על מנת שצה"ל יוכל להפעיל את כוחו במערכה נגד ארגוני טרור או צבאות: ראשית, השעון המדיני שמאפשר את חופש הפעולה של צה"ל מבחינה בין לאומית ומקנה את הצידוק להפעלת הכוח הצבאי נגד ארגוני הטרור. כפי שטען ראש אמ"ן במהלך חומת מגן האלוף אהרון זאבי פרקש: ”יש שעון חול מדיני ]...[ למרות הרצון של כולנו והנחיית הממשלה לפעול ללא שעון חול מדיני, הוא קיים ואנחנו צריכים להניח הנחת יסוד. התכלית של המבצע בסכנה בגלל שעון החול המדיני."[2] במילים אחרות, שעון החול המדיני מאפשר את חופש הפעולה של צה"ל אך הוא גם זה שקוצב את משך המבצע. שנית, השעון הפנים ישראלי שאחראי על דעת הקהל הפנימית ליציאה למבצע צבאי. השעון השני הוא הפשוט ביותר לאיפוס משום שבשני המקרים שאהד דן בהם הייתה הצדקה פנימית ליציאה למבצע צבאי נרחב על מנת להסיר את האיום או לפגוע בתשתיות טרור (אנושיות וחומריות). שלישית, שעון המוכנות הצבאית. היכולת של הצבא לצאת למבצע ולעמוד ביעדים המערכתיים והטקטיים שהוגדרו לו על ידי הדרג המדיני והמטה הכללי. על פניו השעון הזה הוא הכי קל לאיפוס משום שתהליך התכנון, הקצאת הכוחות והכנתם לקראת המבצע נעשה על ידי הצבא ללא תלות בהחלטת הדרג המדיני.


שער ספרו של אהד לסלוי - 'מביטחון שוטף ללחימה בגרילה'

בפירוק המנגנון של השעון הצבאי מצויה התרומה הגדולה ביותר של אהד למחקר הצבאי העכשווי על צה"ל. הוא מראה ששעון המוכנות הצבאית מורכב מדיון בלתי נפסק בין הדרג האסטרטגי, המערכתי והטקטי הצבאי. הדיון נחלק לשני חלקים : במהלך ההכנות למבצע קיים חוסר ההסכמה או חוסר הבנה משותפת בין כלל הדרגים על מטרות המבצע וביעדים הצבאיים שלו. במהלך המבצע עוסק בליבון הפערים שלא הובנו במהלך ההכנות. אהד מראה שיש פערים מובנים בהבנת המציאות הצבאית שבה נמצא צה"ל ובאי הסכמה רב מדרגי בדרך לפתור את הבעיות הצבאיות והאתגרים השונים. הפער בהבנה שעליו מצביע אהד, במהלך מבצע ענבי זעם, היה אי הסכמה על מטרות המבצע בין המטה הכללי לבין פצ"ן. פער שצף על פני השטח במהלך המבצע, כפי שנוסח בספר "[...] התברר במטכ"ל, שאין הבנה משותפת עם פיקוד הצפון לגבי מטרות הפעלת הכוח. מפקד הפיקוד הגדיר את סדר העדיפויות של הפיקוד כלהלן: 1) מניעת שיגורים; 2) פגיעה בבכירים של חזבאללה; 3) הרחקת האוכלוסייה משדה הקרב. לעומת זאת, המטכ"ל קבע שהמשימה העיקרית של פיקוד הצפון היא הנעת האוכלוסייה צפונה לבֵּירות, ואילו הפגיעה בתשתיות חזבאללה מהווה משימה משנית בלבד. בתל אביב הרגישו שהפיקוד אינו מפעיל את הארטילריה כדי לפנות את הכפרים, אלא כדרך לשבש את ירי הרקטות."[3]


בתקופה שהובילה למבצע חומת מגן הפערים בין הדרג האסטרטגי, המערכתי והטקטי הפער בין הרמות רק התחדד. מבחינת הרמה האסטרטגית הצבאית הפער בתקופה שלפני המלחמה נבע מחוסר סנכרון בין הפעלת הכוח הצבאי לבין התכלית האסטרטגית שקבע ראש הממשלה אריאל שרון. לדידו של ראש אמ"ץ האלוף דן הראל ”הקשר בין הרעיונות האסטרטגיים לבין הפעולות, לדעתי, לאורך התקופה שאני פה במטה הכללי, רוב הזמן לקה בחסר. הוא השתפר מאוד בחודש-חודש וחצי האחרונים, אבל הייתה תקופה, שלפחות אני הרגשתי, שאנחנו אומרים ומסכמים דבר אחד, ועושים דברים אחרים”.[4] חוסר הסנכרון בשעון המוכנות הצבאית בה לידי ביטוי, בדומה למבצע ענבי זעם, בפרוש ההנחיה המדינית. לפני מבצע חומת מגן לדידו של המטה הכללי פיקוד המרכז, בפיקודו של האלוף יצחק איתן, לא משרתת את ההנחיה המדינית. לעומתם, התחושה במטה הכללי המפקדים של המסגרות המתמרנות חשבו שהבעיה היא בחוסר היוזמה ובחסור ההבנה שהצבא צריך להתכונן למבצע גדול בתוך שטחי הרשות הפלסטינאית:


"מפקדי השדה הביעו מורת רוח בשל החלטת הדרג המדיני בעקבות הפיגוע ומדיניות הפעלת הכוח באיו"ש. במפגשים עם הפיקוד הבכיר לאחר הפיגוע, הלינו רבים מהם על היעדר יוזמה והתקפיות בפעולות צה"ל ועל ההנחה הסמויה לגבי חוסר המוכנות לפעול בשטח הבנוי. כך, מפקד צוות משייטת 13 ,סרן דן גולדפוס, אמר בכנס בראשות הרמטכ"ל: 'לדעתי בתקופה האחרונה, בלחימה יש חוסר ביוזמה והתקפיות [...] יש לנו יכולת גבוהה מאוד בצבא ואנחנו לא מבצעים את זה. לדעתי אנחנו נמצאים בפעילות יזומה בעצמה נמוכה'. לביקורת הצטרפו מפקדי חטיבות סדירות. אל"ם גיא צור, מח"ט 401 ,אמר בסדנה של פיקוד המרכז: 'הדרך שבה התנהגנו, הכלנו, השתבללנו, וכן הלאה, היא דרך שלא הביאה לתוצרים הנדרשים. צריך להפסיק את העניין הזה [...] לדעתי, כמו שעשינו טעות בלבנון, ככה אנחנו עושים עכשיו טעות [...] אני חושב שנגיע בקרוב, למצב שנבין, זו דעתי, שאין ברירה אלא להתחיל לכבוש פה מקומות פלסטינים מסוימים'. אל"ם יאיר גולן, מח"ט הנח"ל, שיער : אנחנו כנראה נגיע במוקדם או במאוחר לכיבוש שטחי A . לדעתי זה יהיו שטחי A עירוניים. בואו נוציא מהמוח לכבוש שטחים פתוחים... לא יהיה מנוס מלעשות את זה. גם אם זה לא יקרה, אז בטח הצבא צריך להעלות את זה [...] בתחום של בניין הכוח, אני חושב שאנחנו צריכים לשפר את כשירות פיתחנו כמה דברים בעניין הזה, מתודות ואימונים. הלחימה בשטח העירוני. אני יכול להגיד שאצלנו בחטיבה פיתחנו כמה דברים בעניין הזה, מתודות ואימונים."[5]


במילים אחרות, אהד מראה ששעון המוכנות הצבאית אינו מסונכרן פנים צבאית ובעקבות כך נוצרות פערים בהבנת המצב הצבאי בשטח ואי הבנות בנושא היעדים הצבאיים של המבצע ואופן השגתם. ניתן לתהות האם באמת ניתן לאפס את השעון הצבאי כך שיעבוד בהרמוניה או שזוהי הדרך שבה מתנהל הצבא הישראלי?


לסיכום, ספריו המומלצים של אהד מראים שאין באמת שלושה שעונים (השעון המדיני, השעון הפנים ישראלי ושעון המוכנות הצבאית) שצריך לאפס על מנת לצאת למבצע צבאי אלא מספר רב של שעונים קטנים יותר שלא תמיד ניתן לסנכרן ולאפס אותם. חוסר הסנכרון והאיפוס נובע לרוב מחוסר הבנה של המצב בשטח ואי הסכמה על אודות הפתרון הצבאי הנכון.


#ספר או שניים, מה ניתן ללמוד משני ספרים העוסקים בביטחון ישראל? הרבה מומלצים ביותר.


לטוב ולרע, אנחנו באותה קערה. תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר ממלחמה אחרת, בביצוע של אחת מהזמרות הנהדרות שהיו בארצנו

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח

הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח

אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי

צופה בי מבקש נפשי

#ספר #לסלוי #ברלוביץ #חומת_מגן #רצועת_הביטחון #המחלקה_להיסטוריה #מודן

[1] גילוי נאות אני מכיר את אהד כעשור והוא חבר. [2]אהד לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה ( תל אביב: המחלקה להיסטוריה בצה"ל – משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2022), עמוד 218. [3]אהד לסלוי, מביטחון שוטף ללחימה בגרילה – אזור הביטחון בדרום לבנון בשנים 1993- 1998 (תל אביב: מודן – משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2021), עמוד 132. [4]לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה, עמוד 76. [5]לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה, עמודים 72- 73.

130 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page