חיל האוויר הישראלי ידוע בעיקר בכתיבה על עצמו, כמובן בנוסף ליכולותיו המצוינות. הנה רק לכבוד חגיגות הפרידה של מפקד החיל היוצא פורסם שהחיל הפיל באמצעות אף-35 כטמ"מים איראניים שנועדו לתספק את החמאס במשהו, כנראה אקדחים. ספרי יוצאי החיל חלקם ביקורתיים כלפיו, וחלקם מלטפים, אבל הם מבפנים. אחת הסיבות למיעוט הכתיבה מבחוץ על חיל האוויר, היא הנוהג שלו להחזיק את החומרים קרוב לחזה ובעיקר בארונות נעולים. והנה לאחרונה פורסמו שני ספרים שנכתבו שלא על ידי יוצאי החיל. האחד, עוסק בחיל האוויר במלחמת יום הכיפורים נכתב על ידי אורי בר-יוסף, והוא מעורר מחשבה וגם הצית את זעמם של חלק מוותיקי הטייסים - 'מלחמה משלו'. הספר השני נכתב על ידי מאיר פינקל. תא"ל (במיל') ובעל מספר תארי ד"ר, פינקל אמנם איש המערכת, אבל איננו איש חיל האוויר, ולכן ספרו 'מפקדת חיל האוויר - תהליכי בניין הכוח ופיתוח התכניות להפעלתו' (מודן, מרכז דדו ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2022) נותן מבט חיצוני - לעתים ביקורתי ולעתים פחות. הספר הוא חלק מסדרת ספרים העוסקים במפקדות הבכירות של צה"ל ובאופנים בהן הן פועלות. הספרים הקודמים - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל' - מומלצים גם הם לחובבי הסוגה שתיכף ננסה להגדירה.
בטרם נסקור, רק גילוי נאות או בעצם כמה - את הספר קיבלתי, את פינקל אני מכיר שנים רבות, וגם קראתי את הספר כטיוטה והערתי את הערותיי עליו. אז על מה הספר אם הוא לא עוסק בתיאורי קרבות כלבים באוויר כדוגמת ספיטפייר מעל מלטה, או בעלילות המפציצים וברעם המנועים? הוא עוסק בתרבות הארגונית ובאופן שבו פועלת מפקדת חיל האוויר אשר נדרשת לתכנן למרחקים בזמן ובמרחב, באופן בו חושבים אנשי החיל במפקדה, ובתרבותו הארגונית. רגע, רגע. לפני שאתם עוזבים אותי ואת ספרו של פינקל, מדובר על ספר לא קל לקריאה, אבל חשוב מאין כמהו להבנה איך פועלת המכונה הזו. פינקל מנצל היותו איש המערכת וחושף חומרים שעד כה לא ראו אור, ולאחר מכן מנתח את המאפיינים של חיל האוויר [ורסטיליות וגמישות בהפעלה; שליטה מרכזית וריכוזית; פעולה התקפית במאפייני פשיטה; דומיננטיות הטכנולוגיה; ומחויבות למיומנות ולשמירת כשירות גבוהה]. פינקל מתמקד באופן שבו משתנה תפקודו ומיקודו של החיל בעיקר בין המלחמות שבהן נבחנים השינויים. כך הוא בוחן האם כניסת מטוסים שאינם מטוסי קרב לבד, אלא כאלה דואליים וממוקדים בהפצצה, או כניסת המטוסים ללא טייסים, השתנות המשימות וגם שילוב מרכיבים נוספים כמו חקר ביצועים, לוחמה אלקטרונית, ואף יכולות של פגיעה מעבר לאופק וללא קשר עין למטרה השפיעו על התרבות הארגונית ועל האופן שבו מתנהל החיל. הדברים מוצגים באופן סכמטי בפרק הראשון [ראו תרשים בעמ' 13]. ניתן לומר שפינקל כמעט לא משאיר זווית אפשרית בהשפעות על התרבות הארגונית של מפקדת החיל. למשל הדומיננטיות של מפקד חיל האוויר הוא הוא מח"א עליה [עמ' 64-61], כפי שמראה גם בר-יוסף כאשר הוא צולב את בני פלד מח"א ב-1973.
