השבוע, בין הישורת האחרונה לבחירות ובין קורונה וגם איזה סבב קצר בדרום, פרסם דובר צה"ל מספר הודעות שעוררו בי דאגה. דאגה גדולה [אל תדאגו, אני גם מודאג מאיראן, מחזבאללה ועוד מרעין בישין בשכונה שלנו]. חלקן ישירות ב'הודעת דובר צה"ל' ובאתר צה"ל שהוא חלק ממערך הדוברות, וחלקן באמצעות נאומי הבכירים בגלוי או בהסתר שהתפרסמו בתקשורת. דומה, על פי ההודעות, כי העיסוק בטפל ממלא את זמנו של צה"ל. הדבר איננו נכון כמובן, אבל צה"ל עצמו הרי מצהיר שהתודעה לעתים חשובה מהמעשה [יש גם מכלולי תודעה]. לא? הנה כמה דוגמות, שאולי יסבירו את כוונתי.
היחידה הרב-ממדית. אני לא מתכוון להיכנס לדיון האם זו הדרך הנכונה לבחון שיטות לחימה חדשות או אודות ההיגיון בהקמת יחידה 'מיוחדת' נוספת - האם יחידה שכזו תחליף את היחידות הרגילות או האם ניתן יהיה לצייד ולאמן כוחות רבים, במידה ו'יחידה רב-ממדית' תמצא כפתרון האידאלי? הדבר גדול עלי, ואינני בקיא בפרטים, אבל תראו מה כתוב באתר צה"ל: "המסדר מהווה שיא בתהליך הקמת היחידה". המסדר? לא תרגיל הממבצע את היחידה על היכולות המופלאות שלה? מפקדה בכלל נסחף: "יחידה 101 פעלה באופן עצמאי זמן מועט והצליחה לחולל רוח חדשה בצה"ל", סיכם מפקד היחידה, "[...] והיום, עם ההכרזה על הקמת היחידה הרב ממדית, נשאף אנו להיות ה-101 של המאה העשרים ואחת״. כלומר, יחידות הלוחמות של צה"ל כיום, אליבא דמפקד היחידה, הן שפופות, לא מבצעיות ולא עומדות במשימות שלהן. אני אגב מקווה שהיחידה הרב-ממדית תשרוד יותר מיחידה 101 [חמישה חודשים].
או האירוע המוזר של הגדלת סמל חטיבת הצנחנים. לצורך מה? הנה המח"ט סותר את עצמו: "מדובר בצעד אומנם קטן, אבל משמעותי, שמצביע על הכיוון אליו מתפתחת היחידה", מתגאה המח"ט, "אני מאמין כי הלוחמים בחטיבה יראו בסמל החדש מקור גאווה שיעודד אותם לרצות להיות טובים אפילו יותר, ולהגשים את כל הערכים שהסיכה באה לייצג, כי בסוף - מה שחשוב הוא לא הסיכה, אלא הלוחם שעונד אותה". אז למה לבזבז את הזמן, אם הסיכה לא חשובה? והאם בגלל סיכה קטנה יותר ייה ולוחמי הצנחנים היו פחות טובים ביוני 1982? או סיירת הצנחנים בהובלת מתן וילנאי הייתה נכשלת בנג'ע חמאדי? באמת גודל הסיכה הוא מה שקובע? אפילו מח"ט הצנחנים חושב שהלוחם חשוב.
