• בעז זלמנוביץ

האם ארצי איננה עוד...


שער הספר 'ידעתי את ארצי' מאת מתן וילנאי ויניב מגל

השבוע, במסגרת מחקר על אחת המלחמות או אחד המבצעים של צה"ל, נפגשתי עם אחד המפקדים מאותה אחת או מאותו אחד, מוותיקי הלוחמים, שבע קרבות ורב ניסיון. בסוף השיחה דברנו על אחד ממפקדיו, ועל הביוגרפיה שנכתבה על אותו אלוף, מהדמויות החשובות בתולדות צה"ל [לדעתי]. האיש שנפגשתי עמו, נאנח ואמר: "איזה ספר לא טוב [והיה עדין], ולכן אני כתבתי את הסיפור שלי בעצמי". כך גם מתן וילנאי שבשותפות עם יניב מגל כתב את 'ידעתי את ארצי' (ידיעות ספרים, 2019) רשם את דברי ימיו. גם השבוע, התקיימה השקה [נוספת] של הספר במכון למחקרי ביטחון לאומי [INSS]. הקהל רובו הכמעט מוחלט, כפי שהעידו שערות השיבה שנותרו, היה מורכב מאנשי דורו של וילנאי. אנשים שמרביתם, כך אני משער, עסקו בפעילות ציבורית, ביטחונית וצבאית במרבית שנותיהם [כלומר בשלושים-ארבעים הראשונות]. למרות הדברים הנוקבים שנאמרו בפאנל המדיינים [לדוגמה דבריו של יאיר גולן], נוסטלגיה וגעגועים היו הריח הדומיננטי בחדר.


מכונית ראש הממשלה - צלם בעז זלמנוביץ

ויש למה להתגעגע, כך לפחות כאשר מתבוננים בחלק מקורות חייו של מתן וילנאי, בנו של חוקר ארץ ישראל הנודע - זאב וילנאי, שידע את הארץ וידע לספר את קורותיה וגם את אגדותיה. יליד ירושלים, בוגר הפנימייה הצבאית שחלם על חטיבת הצנחנים וצמח בשורותיה במהירות עד תפקיד המח"ט ובכלל זה במבצע אנטבה. ניסיונו הקרבי בא לידי ביטוי במחצית הראשונה של הספר, ובעיקר מורחבים הפרטים ב"מבצע "מגרסה" בסמוע בדרום הר חברון בנובמבר 1966, שם הוא נפצע; מבצע "הלם 35", פעולה לפגיעה בתחנת השנאים בנג'ע חמאדי בעומק מצרים  באוקטובר 1968 בהיותו סמג"ד 202; ומבצע "יונתן" באנטבה ביולי 1976, כאשר היה מח"ט 35". אבל כמובן שהקרירה של וילנאי לא נעצרה שם, ובהמשך כאשר עלה בסולם הדרגות, מתוארות המשימות והמוטלות על הפיקוד הבכיר, בניין הכוח והמצביאות. תקופת היותו אלוף פיקוד הדרום כמשך חמש וחצי שנים, הוא הזמן שבו שמעתי לראשונה על וילנאי, ואף נפגשתי ושמעתי אותו מספר פעמים כמפקד זוטר בגבעתי. בכנס אמר וילנאי, שכאשר היה מתרגז או מתוסכל מסביבתו הקרובה היה הולך לפגוש את החיילים למטה. עכשיו אני יכול להבין את סיבת הטלפונים של רל"ש האלוף: "אנחנו בדרך לעזה, ויש לנו זמן פנוי, האלוף שואל אם יש לוחמים בבסיס ואפשר לאסוף אותם לשיחה".


פגז אבן עותמאני בגבולות - צלם בעז זלמנוביץ

נדמה מהספר, שעל נשמתו של וילנאי רובצת אי התמנותו לרמטכ"ל, ובעיקר יחסיו עם שר הביטחון יצחק מרדכי, שלדעת וילנאי הזיז אותו בגסות מתפקיד הרמטכ"ל שהיה מובטח לו. כקצינים כבר פחות צעירים ויותר ציניים, היינו אומרים באותה תקופה, שזה בגלל שהם רבו בקורס מ"כים. מסתבר שזה לא היה כל כך רחוק. חבל על הפגיעה בוילנאי, ועל מרמורו שפוגע לטעמי בספר [אם כי רכילות ורוחות רעות תמיד מוסיפות עניין]. בכל מקרה, ניתן ללמוד לא מעט על האיש ועל התקופה, שבה הנחישות ברוח "לא חוזרים עד שמבצעים" שהובילה את צה"ל ואולי גם את החברה. אולי הזזתו של וילנאי ומינוי מופז לרמטכ"ל, הם סמל לסיום תקופה של האיש והחברה [מבלי לגרוע מהדברים שעשה לאחר מכן כשר ושגריר בסין, ומסופרים אף הם ].


#ספר אוטוביוגרפיה של אלוף ואיש ציבור. כתוב בסדר. מומלץ לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד על צה"ל [באופן חלקי וסובייקטיבי].


בכל מקרה, וילנאי מספר על הספרים שהשפיעו עליו, לכן תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר - "מלאכים לבני כנפיים כדורגל משחקים"

#ספר #אוטוביוגרפיה #וילנאי #ידעתיאתארצי #צהל #צנחנים

126 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com