כשחיפשתי מקום במדפים לתולדות הציור המודרני, נזכרתי שיש לי עוד כמה ספרים אודות תולדות האמנות וביקורת האמנות. באחת הפינות הרחוקות מצאתי את 'זאת אמנות?' של סינתיה פרילנד (עליית גג ידיעות ספרים, 2007 [תרגום לי שיר]). בזמנו קניתי אותו כי הוא היה בזול? אולי. בכל מקרה לא הצלחתי לקרוא בו, אבל הפעם הייתי במוד אמנות, וקראתי. ולא רק זאת נהנתי, ונדמה לי שגם למדתי.
פרילנד, פרופסור לפילוסופיה ולאסתטיקה, מציגה בבהירות נושא מורכב ומופשט - מה היא אמנות, למה ניתן לקרוא אמנות וכיצד מפרשים אותה. במסע דרך נושאים היא פרילנד מבארת את ההגדרות השונות וכיצד ההגדרות והתיאוריות המגוונות משנות את נקודות המבט שלנו באמנות ועל האמנות. גם בנושאים שבהם חלוקות הדעות, כגון: מגדר או השלטון הגברי באמנות, המבט המערבי, התיאור וההסברים אינם מתלהמים (הייתי אומר).
הפרשנות, הביקורת, בעצם התיאוריה של האמנות היא חשובה. משום, כפי שפרילנד כותבת: "נראה שאיו מקום לוויכוח שאמנות היא דבר מיוחד. אנשים מעריכים אמנות ומייחסים לה חשיבות, והם משתוקקים בכל ליבם ליצור אותה ולאסוף מיצירותיה". יותר מכך אמנות או האמנים רוצים להשפיע על הצופים, הרואים והשומעים, לא רק לרגש או להפעים, ולכן ניתן לראות שבמשטרים שונים אפלים או התאפלים יש רצון לשלוט על האמנים.
#ספר על תיאוריות של אמנות שמסביר ולא משעמם. מומלץ למתעניינים באמנות ובכלל.
ותקראו (ספר זו גם אמנות) ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר, מראשית שנות ה-70 העליזות או לא.
אם קראתם את זה תקראו את דנה אריאלי-הורוביץ, רומנטיקה מפלדה - אמנות ופוליטיקה בגרמניה הנאצית, מאגנס, 1999.