
"אך הביטו בו, הו, חבריי האזרחים! מה אתם רואים בו? גבר קטן קומה בדרך כלל, שמנמן, בעל בטן תפוחה, אב טוב, בעל טוב, אדון טוב. הבה נעצור במילה זו." אחת העוצמות הטמונה בכותבים ובכותבות טובים, היא יכולת התבוננות. הם מביטים סביבם, קולטים את הדמויות והתרחשויות ורושמים את ההשתקפות המדומיינת שלהם. אונורה דה בלזק הוא אחד המתבוננים המצוינים שקראתי, לפחות ממה שקראתי מדבריו [לדוגמה כאן, הוא מתבונן בהתמכרויות]. לשמחתי, וגם לשמחתכם, ראובן מירן הבעלים והעורך של נהר ספרים הוא פרנקופיל וביבליופיל [בין השאר] וכך, לפחות אני זוכה ללמוד מהספרים שהוא מוציא על סופרים וסופרות. כך גם 'שתי צרפתיות, שני צרפתים' של בלזק (נהר ספרים, 2020 [תרגמה מצרפתית והעירה אביבה ברק-הומי]) הוא הזדמנות מעולה להתבונן ב'אדם' דרך עיניים קולטות, רושמות ומפענחות. ואצל בלזק, צריך להשתמש הרבה בדבריו שלו בשביל להסביר את ייחודיות הכתיבה [טוב, זה גם ממלא את הסקירה].

Comments