top of page
  • בעז זלמנוביץ

גבר בורח מפרידה


שער 'לעשות מקום' מאת אוריאל קון

גבר החווה פרידה קשה מאהובה יוצא למסע, חיפוש או בריחה נפשי, פילוסופי ופיזי. ב-12 פרקים ובמשך שנה של הימלטות מעצמו וחיפוש אחר העצמי, כתב אוריאל קון, המוציא לאור והעורך הראשי של תשע נשמות את 'לעשות מקום' (2020). אולי לכל אדם, כך על פי קון, יש את המחברות שכתב והן מוסתרות מאחורי הבגדים בארון או בארגז קרטון שעובר מדירה לדירה. אולם בשונה ממחברותיו המסודרות והעקביות של יונה אלון, שחלק קטן מכתיבתו הנפלאה של אלון שישב שנים בחדר הקריאה של הספרייה הלאומית נחשפה בעקבות הפרסום בתשע נשמות [כך להישאר לעולם], קון [או בן דמותו] בורח מהבית, מהמסגרת, מישראל, עושה מעשה בנימין ויוצא לשוטט [ולהפליג ולאהוב] לחפש מזור לנפשו הפגועה מהפרידה. בדרכים הוא מתבונן במרחבים ובפרטים, נלחם על מיטות שמש, שותה יינות ובירה [זהירות על הכבד], קורא ספרים, קורא אנשים ונשים, שומע מוזיקה ובניינים, ומנסה למחוק את 'הקודמת'.


מדף תשע נשמות ואחרים - צלם בעז זלמנוביץ

כאשר קראתי את הספר לא יכולתי להתעלם מההשפעה, אולי הרבה, שיש לקון על הקריאה שלי בשלוש השנים האחרונות, מאז שייסד את 'תשע נשמות' ואולי גם מתקופת זיקית [שבה היה שותף עם שירה חפר המוציאה ספרים מצוינים ב'לוקוס']. אין לי היכרות אישית עם קון [חוץ מפייסבוק, התכתבויות קצרות ושלום שלום בשבוע הספר ואת כל הספרים שפרסם קניתי בתשע נשמות, אולי חוץ משניים שקיבלתי], אבל אני יכול לראות, וזו פרשנות שלי בלבד, דרך הספרים שבחר לפרסם ושקראתי את הדרכים שבהם הלך. למשל החזרה המתמדת והאובססיבית לאיי יון על מפרציהם, מסעדותיהם, האלכוהול [שמור על הכבד] ואנשיהם, הזכירה את 'האי' של סטופריץ' ואת המפלצת 'חאדולה' של פאפאדיאמנטיס. השיכונים הישראליים שמטריפים את דעתו של המספר, הנעים ומתנדנדים על עמודיהם וחודרים לחלומותיו וסיוטיו עושים את ההבניינים הישראליים, כמו אצל מריו לבררו ב'טרילוגיה לא-רצונית', בעלי רצונות משלהם, ודומה שהם בונים את עצמם. גם הכתיבה הארוטית של קון, למשל בפרק 'קארו בחוף', דומה ששואבת את המיניות הגרפית שלה מהכתיבה הארוטית הנשית הדרום אמריקנית [ספר התשוקות ומכתיבתו של ארקולה ליסרדי ב'שעה חופשית'. וגם השיטוט ברחובות ילדותו בבואנוס איירס ובמגירות משפחתו מתכתב [כך אומרים?] עם 'היו זמנים בארגנטינה' הנהדר של אנדרס נאומן. טוב, מספיק על אני והכותב.


זינוק - צלם בעז זלמנוביץ

כל זה איננו מצביע על חקיינות או שעמום שיכול להיגרם למי שקרא את כל הספרים שהוזכרו [או את כל 67 ספרי תשע נשמות ואחרים שהוציא וערך קון]. להיפך, למרות שקשה לי להיות אובייקטיבי, שכן אולי עברתי שטיפת מוח של טעם קריאתי על ידי המחבר, הרי 'לעשות מקום' הוא ספר מצוין, המאתגר את הקורא למצוא את הרבדים השונים של הכתיבה ושל המקומות שאליהם הוא מולך, ובכלל זה לצד המזרחי של ירושלים ולרמאללה [שדומה שאלה הערים הרחוקות ביותר מאתנו - הפרק 'מלכודת שבת']. לא תמיד חוסר המנוחה והגעש הקוני קלים למעקב, אבל בזה כל העניין של הקורא המנסה לעקוב אחר ניסיונות הבריחה הנפשית לתוך מרחבים פיזיים ומחשבתיים רחוקים-קרובים על מנת לפנות מקום לאהבה אחרת.


#ספר מעניין על בריחה למקומות אחרים על מנת לפנות את מעמסת האהבה. מסתבר שאם יוצאים לעשות מקום מגיעים למקומות מופלאים. מומלץ ביותר.


תקראו, תעשו מקומות ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

In the shuffling madness

Of the locomotive breath

Runs the all time loser

Headlong to his death



171 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page