ספר שמתחיל כך: "ערב: שיפודי חדקן על אידיוט. רומן שלם, במשקל ממוצע מדרגה שנייה, 720 גרם, 509 עמודים, נייר אחיד, כריכת בד — כותנה. הספיק בהחלט לשמונה שיפודים." חייב להיות טעים... סליחה, חייב להיות מעניין. לטעמי וגם לדעתי ולדימיר סורוקין ב'מָנָרָגָה' [לוקוס, 2019 (תרגמה מרוסית פולינה ברוקמן) הוא ספר מעניין. בעולם שלאחר מלחמת עולם קטנה או גדולה נוספת, שבה הדפו בקושי הנוצרים את מתקפת המוסלמים באירופה, לא מדפיסים יותר ספרים. הללו הופכים לנדירים ומוחזקים במוזיאונים או על ידי אספנים חוקיים ובלתי חוקים. בעקבות כך, כמו תמיד כשיש משהו נדיר והסחר בו הוא בלתי חוקי, נעשים הספרים מצרך מבוקש כחומר בעירה לבישול ולצלייה של מזון גורמה - book'n'grill.
הסיפור מסופר מפיו של גזה, טבח מומחה בתחום הצלייה על גבי ספרים. עולם ה-book'n'grill מנוהל מתחת לפני החוק על ידי גילדת 'המטבח', הקובעת את חוקי המשחק, את חלוקת הגזרות של הטבחים והספרים שיעשו בהם שימוש ואוכפת בכוח את הנחיותיה. גזה שלנו משוטט לו בעולם מלווה ומונחה על ידי ג'וקים - פרעושים - סינתטיים אנדרואידים בעלי בינה מלאכותית, שחלקם מושתלים בגופו וחלקם מסתובבים בשערותיו. בתחילה מתוארות אפיזודות צלייה שונות ודרכי התנועה והתקשורת והמשלוח, עד שהעלילה מקבלת תפנית ואנשי הגילדה נקראים לאסיפה שלא מן המניין בעקבות איום - משהו החל לייצר ספרים באופן המוני ומתכוון להציף את השוק, ועל גזה מוטלת שליחות להצלת המקצוע.
