• בעז זלמנוביץ

אצא לי השוטטה



כלנו נעים-חשים-ממהרים ממקום למקום, מעיסוק לעיסוק, מנקודת זמן אחת לאחרת. מונעים מהצורך להתקדם, לפרנס, להסיע את הילדים ואת עצמנו, לטפל, לכלכל, לקלקל. עיקר לנוע למערב, או למזרח או במעגל. לנוע בכדי להספיק משהו. לא? שוטטות, כך אומרים לנו, היא דבר אחר לגמרי. דרך מחשבה שונה, דרך התבוננות אחרת, פילוסופיה. רעיון של תנועה בזמן ובמרחב. יש הרואים בזה סוג של פרויקט [כנסו לאתר המעניין של פרויקט השוטטות]. כפי שכותב פול אוסטר:

"כך שמה שאנחנו עושים באמת כשאנחנו משוטטים בעיר הוא פעולת חשיבה, וחשיבה באופן שמחשבותינו מצטרפות לכלל מסע, ומסע זה אינו יותר או פחות ממספר הצעדים שצעדנו, כך שלבסוף אנו יכולים לומר בביטחון שיצאנו למסע, ואפילו לא נעזוב את חדרנו, היה זה מסע, ואנחנו יכולים לומר בביטחון שהיינו באיזה מקום, אפילו איננו יודעים היכן הוא המקום הזה"


"לא להתמצא בעיר – אין זה אומר הרבה, אך לתעות בעיר, כשם שאדם תועה ביער – לכך דרוש אימון", כותב ולטר בנימין. באסופת חלק מכתביו 'המשוטט' שערכו יורגן ניראד, נסים קלדרון ורנה קלינוב [הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992 (תרגם דוד זינגר)] מוגשים שיטוטים שונים שלו. בין עם שיטוט במרחבי ילדותו בברלין ברחובות, בבתים, בחדרים ובנפש. שוטטות בפריז, ושוטטות במרסיי ובנפולי. זוויות שונות של ראיה ומבטים שונים על החפצים ועל האנשים. אפילו לשוטט בספריה, באספנות שהיא סוג [או מין] של אובססיה, מציע בנימין. אני יכול לקבל את הצעתו, גם בספרייה הצנועה שלנו. ספרים הולכים לאיבוד, מתגלים, מסתתרים וגם כאלה שלא ידעת או שמעת עליהם שנים יכולים להתגלות.



גם אני ממהר ועובד, נע עם מטרה בחלק מהזמן, אבל הבחירה להשתמש בתחבורה ציבורית מגדילה את חופש השיטוט שלי. אמנם במרבית הפעמים אני על הקו, על הפס שמוביל מהבית לעבודה ובחזרה. אמנם אפשר לשוטט במבט בין האנשים היושבים בספסלים ולנסות לתהות על מה הם חושבים ומה הם חשים. אבל חוץ, במרחב הפתוח, מגלים דברים אחרים, והתנועה בתחבורה ציבורית לוקחת אותנו למקומות פתוחים. היא עצמה מרווחת יותר מהקופסה על ארבע גלגלים המחייבת את הנוהג להתמקד במחשבותיו.

מסע שכזה הביא אותי למקום שלא הייתי בו עולם עד השבוע - כפר חב"ד. נכון הלכתי 'לעבוד' עם בחור שגר ברחוב 'צמח צדק'. בשבילי רק השם והאיש הוא עולם אחר. כאשר אתה הולך ברחוב האדמו"ר האמצעי, לא נותר לך אלא לשוטט [גם בגוגל, בכדי להכיר מי ומה?, להבין בטוח שלא]. לראות שיש פיצרייה משפחתית - 'זלמנ'ס', להתבונן בשרידי הכפר, בתי הסוכנות הבודדים, בבתי הדירות המוזנחים, בכוללים, ובמוסדות החינוך ובאנשים.


#ספר כתבים של בנימין. קטעי שוטטות והגות, לצורך לאט-לאט. מומלץ לחובבי הטיול והשיטוט, וחובבי המחשבה המשוטטת.

תשוטטו, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שירים של 'הנוסע' Passenger, יהודי נודד פופי [תודה לע'1 על ההיכרות]



#ולטרבנימין #המשוטט #שוטטות #טיול #כפרחבד

129 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com