בספרו 'הזקן והים' כתב ארנסט המינגוויי: "האדם לא נועד לתבוסה. אפשר למוטט אדם אבל לא להביס אותו." ב'יש ואין' (ידיעות ספרים, 2008 [תרגם: יואב כ"ץ]) שנכתב לפני הזקן ומלחמתו בדג, לא שורה רוח אופטימית שכזו [כך לפחות נדמה לי]. שורה עליו, כנראה, רוח התקופה - שנות השלושים של המאה הקודמת עם השפל הכלכלי, והלחימה בפשיזם העולה. בספר יש את אלה ש'יש' להם, ואת אלו ש'אין' להם. הארי מורגן, קשוח שבקשוחים מתמודד עם קשיי החיים ועם הצורך לפרנס את משפחתו בים שבין קי ווסט ובין קובה.
בשלוש עונות או מערכות מתוארות קורותיו של מורגן ושל שאר הדמויות של ה'יש' וה'אין'. המינגוויי, כמו ב'איים בזרם' מדלג בזמן ממערכה למערכה, ומכריח אתנו לדמיין את שהתרחש ברווח, אבל חושף אתנו למציאות האכזרית שבו חיים מורגן והאנשים שכמותו. בפרק הראשון מורגן משייט למסעות דייג נוכל, ונשאר עם מעט ביותר. דבר הדוחף אותו לעסוק בהברחת משקאות ולהסתכן בגופו, ולהסתבך במקרה עם בכירי הממשל ולהישאר עם פחות גוף ורכוש. קשיי הפרנסה דוחפים אותו לקצה - להברחת מהפכנים/שודדים קובניים. אם כי גבר כמו מורגן לא ירתע מלקחת סיכונים על מנת לאפשר למשפחתו ולכבודו לשרוד [ולכן אמפרי בוגרט מגלם אותו בסרט שמבוסס על הספר].
המערכה האחרונה והארוכה - חורף היא, לדעתי הצנועה, תיאור עז ועמוק של דמויות שונות המנסות לשרוד את החיים ואת היחסים בין גבר לאישה. גם אלה ש'אין' להם וגם אלה שחושבים ש'יש' להם נאבקים בשדים הפנימיים והחיצוניים. אמנם רוח מרקסיסטית עזה נושבת על פני הים הקריבי ובספר, אבל זו איננה מסתירה את הדרמות והמורכבות של החיים כפי, אולי רק, המינגוויי יודע לתאר. אם לסמוך על ויקיציטוט [שזה די מפוקפק], מיוחסת להמינגוויי האמירה הבאה: "אין שום דבר אצילי בלהיות עליון על אדם אחר, אצילות אמיתית היא להיות מעליו של העצמי הקודם שלך." לפי 'יש ואין' זה כנראה בלתי ניתן להשגה.
#ספר של המינגוויי. למה לא כותבים ככה היום? מומלץ ביותר.
מה אומר? תקראו ותהיו נחמדים.
ושיר? נביט בגאות? לא?
I'm sittin' on the dock of the bay Watchin' the tide, roll away