מעצמה אזורית מפתחת יכולות טכנולוגיות ומדעיות לצורך השמדת ישראל, או לפחות על מנת לערער את הגמוניה הצבאית הטכנולוגית הישראלית. לצורך כך היא רוכשת בסתר חומרי גלם, ציוד מדעי והנדסי, וגם ידע המגולם במדענים בעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים: פיתוח רקטות, יכולות הנחייה מדויקות, חומרי נפץ, וגם, אולי, יכולות אב"כ [אטומי, ביולוגי וכימי]. מוכר. לא? רק שב'מבצע דמוקלס - מלחמתה החשאית של ישראל במדענים של היטלר 1967-1951' (כתר, 2018 [תרגם: יוסי מילוא]) שכתב רוג'ר הווארד הבריטי, מדובר על מצרים בהנהגת נאצר ובשנות החמישים ומחצית השישים של המאה הקודמת. לכן קריאה בספר שנכתב במקור ב-2013, מלווה [לפחות כך היה אצלי] במחשבה על ימינו אנו, והפעם לא בשכנה ממערב, אלא זו השוכנת כ-1600 ק"מ ממזרח - איראן.
אבל זו לא רק ההיסטוריה ומה ניתן ללמוד ממנה בהקשרי סיכול מאמצי האויבים להשיג יתרונות צבאיים טכנולוגיים על ישראל, כחלק מהמאבק 'הפיזי' בשדות המערכה והמלחמות, אלא גם כחלק מהמאבק הפוליטי-פנימי, המערכה המדינית-אזורית, ובנוסף בהקשר המעצמתי-גלובלי של הדברים. זה פן אחד בקריאה בספר המרתק שכתב הווארד. כי גם העלילות בשטח הן מרתקות מכל מה שסופר יכול להמציא. הווארד עיתונאי והיסטריון, לוקח את הרכיבים ורוקח מהם מטעמים - מדענים ששירתו את מכונת המלחמה והרצח של היטלר המחפשים תעסוקה, כסף, כבוד ועניין; סוכני מוסד אגדיים כמו אברהם דר, יצחק שמיר, רפי איתן, אברהם אחיטוב [שהושאל מהשב"כ] וג'ו רענן ונוספים מנסים לאתר, לאיים ולחסל את המדענים; ובמצרים רשתות ריגול שנפרסו בראשית שנות החמישים וחלקן נתגלו ב'עסק הביש' מנסות לגלות את המתרחש במתקנים הסודיים שנבנים במדבר ובסביבות קהיר; וגם המרגל הנוצץ, וולפגנג לוץ ורעייתו המשיגים מידע מהצמרת המצרית; ואולי גם מרגל ורוצח נאצי - אוטו סקורצני - הפועל בשרות המוסד, ועוד ועוד חומרים לבונד ולמשימה בלתי אפשרית.
