כשקראתי לפני כמה שנים את 'ג'ינגיס ח'אן' של ג'ק ותרפורד (דביר, 2010 מאנגלית: ברוריה בן-ברוך) צצו במוחי המחשבות הבאות [הנה יתרון לפייסבוק]: 1. איך בן משפחה ענייה הקים אימפריה חובקת עולם? ניצול היתרונות הראשוניים וסיפוח היכולות והיתרונות של הארצות והעמים שנכבשו. 2. מחשבה חברתית? מכיוון שהמונגולים לא ייצרו דבר (אם לא מחשיבים חלב סוסות מותסס) הם היו חייבים להמשיך ולכבוש כל הזמן ערים וארצות נוספים בשביל לקיים את האימפריה. 3. הכפר הגלובלי שהקימו הביא התפתחות כלכלית, תרבותי וטכנולוגית אבל גם את המגפה העולמית (השחורה). הספר של ותרפורד הוא ספר מקיף על התפתחות האימפריה המונגולית בתקופת ג'ינג'יס ח'אן, אבל לאחרונה מופץ בצה"ל על ידי תא"ל אבי גיל כיום רח"ט תוה"ד, ועד לפני מספר חודשים מפקד אוגדה 36, הספרון 'חשופים למוות - סיפורה של היחידה הצבאית הנועזת ביותר בתולדות הלחימה' שכתב איתן הרלב (מטר 2020). הספר שיצא בהוצאת עם הספר בשנת 1969, כולל גם הקדמה של שמעון פרס.
הספר איננו נמכר בחנויות, גיל החליט שהספר מתאים לרוח מחשבתו צבאית ופעל לקבל אישור להדפיסו ולהפיצו בתוך צה"ל. יותר מכך המהדורה המחולקת היא צילום של העותק אשר שימש את גיל לקריאה וללימוד, והוא כולל לכן גם את הערותיו שנכתבו בשולי הדברים. ויש בכך עניין נוסף לקורא החקרן והסקרן. מכיוון שאני מחשיב לימוד עצמי של מפקדים באמצעות קריאה, כפי שכבר כתבתי בעבר, וגם אם להסתמך על הדוגמה המרתקת של גנרל מאטיס איש הנחתים, הרי יש עניין בבחירות הספרים של המפקדים. גל פרל-פינקל מסביר ומצטט את גיל: "לטכנולוגיה, לאמצעי הלחימה ולטכניקות הקרביות החדשות "יהיה ערך מבצעי-קרבי אפסי ללא מנהיגות סוחפת. מפקדים בעלי חזון, המייצרים ערך עבור אנשיהם, הם אלה שיקבעו את תוצאות הקרבות" (עמוד 3). בהקדמה ציין גיל כי לספר ישנו ערך מעשי ויישומי עבור מפקדי צה"ל כיום, שכן הלקחים שהוא מתאר נותרו בתוקף." אני מסכים לאמירות הללו, אבל אם הגעת עד לכאן בוודאי תשאל או תשאלי על מה הספר?
