הרבה זמן לא כתבתי בעניינים החשובים באמת. כלומר אודות לחימת הכוחות הרגלים בשטח בנוי, הטכניקות והתרגולות הכרוכות בכך וגם אודות האמל"ח המשולב. הפרסום של אימון יחידת "רפאים" - היחידה הרב-ממדית, ובמיוחד תמונה המראה שילוב של רובוט בלחימת הכוח, הביאו אותי לנסות להביע מחשבות בעניין. מכיוון שאינני מצוי בסוד העניינים, ניתן לשער מהתמונה ומהפרסומים הנוספים שמדובר במערכת הרובוטית פרובוט (Probot) של רובוטיים (Roboteam) שאחוזים ממנה נרכשו על ידי אלביט שעליה כנת נשק פיטבול (Pitbull) של חברת גנרל רובוטיקס (General Robotics). [גילוי נאות בעבר ייעצתי לשתי החברות הללו, אך סקירה זו משתמשת במערכות הללו כדוגמה בלבד]. מכיוון שלא הייתי שותף בכל הקשור ליחידה, לתרגיל ולשילוב הרובוטים, אני מניח שהדברים שאכתוב נדונו בצה"ל, ובוודאי נמצאו להם התשובות הנכונות בהקשרי צה"ל והיחידה. לכן נתבסס על חומרים גלויים של מהעולם (לדוגמה) ומישראל. בתחילה ננצל את הזדמנות להציג בקצרה את העקרונות לשימוש ברובוטים בשדה הקרב היבשתי בדרג הטקטי, ולאחר מכן נפרש את התמונה מתרגיל יחידת הרפאים.
ישנו מגוון רב של רובוטים אוויריים וקרקעיים המשולבים או יש החושבים לשלבם בלחימת היבשה. באופן עקרוני, הפעלת הרובוטים נועדה לשפר משמעותית, ולא להחליף, את יכולת כוחות רגליים להתמודד עם האתגר שמציב האויב בשטחים המורכבים, בדגש על איתורו והשמדתו, תוך הקטנת החיכוך הישיר עם כוחותינו. השימוש ברובוטים לא יכול להחליף רכיבי קרב חיוניים - כדוגמת עוצמת האש שתותחי 120 מ"מ של טנקים מביאים, או את האש תלולת המסלול האורגנית של הכוח או זו שבסיוע. הפעלתם כך מקווה תגביר את האפקטיביות המבצעית תוך הקטנת סיכון כוחותינו, וזאת על ידי הגברת החיכוך עם האויב כך שתאפשרו איתורו ושיבוש פעולותיו תוך הקטנת הסיכון ללוחם; וגם על ידי ביצוע יותר משימות עם אותו סד"כ. כלומר פינוי הכוחות הרגליים והאחרים לצורכי משימות נוספות והגברת ההספק וקצב הלחימה. כך שאם הפעלת הרובוטים תפחית מהסד"כ היורה מבלי להגביר את הפגיעה באויב, זה אחד המדדים להפחתת האפקטיביות המבצעית ולכן ששילוב הרובוטים משבש ואיננו תורם להצלחת המשימה.
באופן רעיוני שילוב הרובוטים הקרקעיים והאוויריים יעשה בהתאם לארבעת המ"מים (תוספת לשלושת ה-D שבהם מאפיינים את משימות הרובוטים גם 'באזרחות', אם כי גם שם יש המוסיפים D עבור Dear): מועיל - הפעלת הכלים הבלתי מאוישים צריכה להועיל למשימה (יחס עלות תועלת) - אם התועלת העיקרית תהיה מניעת פגיעה בחיילים ולא תשפר מהותית את הלחימה, הוא לא יהיה מועיל ; מסוכן - הפעלת הכלים הבלתי מאוישים צריכה להפחית סיכון למשימה, לחייל ולכוח בכללותו, אך כאמור זה לא המדד הראשי; מלוכלך – פעולה באזורים המלוכלכים במלכודים, במטענים וחומרים אחרים (חומרי לחימה כימיים ואולי גם פעולה באזורים נגועים במגפה); ומשעמם – משימות מתמשכות ורוטינות (בלחימה ובביטחון השוטף).
משימות אפשריות למערכות רובוטיות בשטחים מורכבים ואורבניים, אשר מאפיינים את זירות הלחימה של צה"ל, אבל לא רק לו, בראשי פרקים הן: סיור ותצפית – גילוי ואיכון אויב בזמן תמרון ותנועה וחלק מאחיזת שטח; משמר קדמי - איתור מכשולים ומטענים, והשמדתם במהירות; חבלה התקפית – פריצת דלתות ומבנים, מחסומים וכדומה; הטעיה טקטית ועירור השטח - יצירת דילמה לאויב; לוחמה תת-קרקעית – פעולה במנהרות, פירים וחללים תת-קרקעיים אחרים – בדגש על נטרול סכנות לכוחות (אויב מסתתר ומטענים); סיוע מנהלתי - לוגיסטיקה בכל הדרגים, החל משיירות רובוטיות ועד נושאי ציוד מחלקתיים שיאפשרו לכוחות הרגליים לנוע מהר יותר, רחוק יותר ובפחות מאמץ או התשת הלוחמים השתתפות בחילוץ ופינוי נפגעים, וכן שימוש ברובוטים להקמת ממסרי קשר במקומות מרוחקים; חיזוק הקטלניות: הפעלת אש אורגנית בנשיאת מקלעים, כפי שהודגם בתרגיל וכן באמצעות שימוש בכנות המיוצבות (מעין עמדת ירי נשלטת מרחוק) שיאפשרו שימוש ביכולות מעקב ונעילה, ושיגור טילים או באמצעות רובוטים גדולים; משימות גילוי וניטור אב"כ – פעולה באזורים "מלוכלכים"; ומשימות ביטחון שוטף – פעולה במתארים חוזרים "משעממים". כך מערכת רובוטית משולבת גם בניסוי 'גבול חכם וקטלני' שנערך בחטיבה הצפונית בעזה, כפי שניתן לראות בסרטון.
כעת לביאור התמונה המתמקדת ברובוט המסייע באש מקלע לכוחות הלוחמים בשטח אורבני. מזכיר שהדבר נעשה מבלי שאני בקיא בתרחיש שהודגם בתצוגה ובתרגילים, ובפתרונות של צה"ל לבעיות שמוצגות באמצעותה, ומתייחס לעקרונות האוניברסליים שניתן ללמוד ממנה.
היכולת לפעול שלא על גבי כבישים או בשטחים נוחים לתנועה כמו שרואים בתצלום שנעשה במתקן אימונים. המערכות הרובוטיות הגלגליות או הזחליות בגדלים הקטנים והבינוניים מתקשות לנוע בשטחים מלוכלכים ואורבניים שדורשים מעבר מכשולים, התגברות על מדרגות וקפיצה מעל חומות גדרות. מערכות קטנות ניתן ל"נייד" ביד או על הגב, אבל לא מערכות רובוטיות בינוניות שוקלות מאות ק"ג. הפרובוט, על פי אתר החברה, יכול להתגבר על מכשול של 25 ס"מ. זה לא מספיק לשטח בנוי שצפוי לכלול מכשולים רבים במיוחד לאחר שהחלה הלחימה וכמות ההריסות והמכשולים תגדל. גם משקלו 435 ק"ג ללא משא, ובתוספת 100 ק"ג של כנת הפיטבול, מקטין עד מאוד את יכולת הלוחמים לסייע לו בהתגברות על מכשולים. ישנן כיווני פיתוח שונים בעולם לפתרון בעיה מרכזית זו, ובכלל זאת רובוטים בעלי רגליים, אך לאלה בעיות משלהם. אני מתעלם במקרה זה גם מהקושי של הרובוטים לנוע בשטח באופן אוטונומי;
שרידות, המערכות הרובוטיות, שוב כפי שניתן ללמוד מהסרטון הקצר שסיפק דובר צה"ל, חסרות את היכולת לתפוס מחסה ואת הזריזות שיש ללוחמי החי"ר. ניתוחי שונים שנעשו על בסיס משחקי מלחמה וסימולציות לא צופים זמן חיות רב למערכות הללו מרגע שנפתחה הלחימה, והדבר יחייב טכניקות מתאימות ומיומנות צוות אדם-מכונה (MUM-T) באופן המעשי ביותר שבה האדם ידע לחפות על המערכת הרובוטית, ולהיפך;
ניוד לשדה הקרב. מערכת רובוטיות בסדר גודל של הפרובוט, צריכות להגיע לשדה הקרב. במידה והכוח נע ברגל נדרשת להן היכולות להתגבר על המדרגות, המכשולים והשיפועים שבציר התנועה. במידה ובתמרון ממוכן עסקינן, כלומר תנועה עם הרק"ם אל היעדים ואף בחלק משלב 'על היעד', הרובוטים צריכים "מושב" ברק"ם שמנייד את החי"ר לשדה הקרב. אורכו של הפרובוט הוא 195 ס"מ, ורוחבו 126 ס"מ. אם נבחן את הנפח שיתפוס בנגמ"ש M-113 הוותיק (אני משתמש בו בכדי להימנע מהתייחסות לרל"חי הנמ"ר והאיתן) שאורכו ורוחבו החיצוניים הם בהתאמה 486 ו-268 ס"מ, וכל מי שנכנס אליו יודע שרק חלק לא גדול ממנו נותר עבור תא הלוחמים והציוד, נבין שיש בעיה ב"מושב" פנימי לרובוטים שכאלה. נסתפק ברמזים לשלושת האתגרים הללו להפעם, ונגיד משהו על השימוש האפשרי ברובוט מהסוג שהוצג בתרגיל.
