קריאותיי כמו ימיי עמוסות בענייני ביטחון וצבא [בעיקר בתיאוריה שלהם], עתיד הלוחמה, טכנולוגיה וגם היסטוריה של העניינים הללו. לכן אני משתדל לקרוא (לפעמים) גם דברים אחרים ספרות 'טהורה' בדויה [fiction] וגם כזו שאיננה בדויה [non-fiction] ושאיננה עוסקת בצבא וביטחון, בעיקר היסטוריה
לכן שמחתי שהשבוע מצאתי בספרי הרכבת את הספר הצנום 'רוטשילד' של דן גלעדי ומרדכי נאור (כתר, 1982), היה זה תרוץ טוב להשקיע זמן בחזרה לסוף המאה הקודמת-קודמת לתיאור מפעלו של הנדיב הידוע, שהחליט שיש לו דרך לגאול את הארץ ושפך על כך מיליונים רבים
הספר מתאר את הקמת המושבות, את משטר הפקידות, את הקשיים והויכוח על הדרך. גם בדבר ניהול המושבות וגם על הדרך שבה צריכה הציונות לפעול. הספר אוהד את הברון, אבל לא מוותר על ביקורת. כמו כן מתואר כיצד שינה רוטשילד עמדותיו בענייני ניהול המושבות וכן על הדרך שבה צריך לפעול ביחס למדינה ליהודים.
ספר ביוגרפי קצר על איש חשוב בקורות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. זו ביוגרפיה קריאה יחסית, ללא רפרנס מדעי ומקורות.
