יש לי חיבה ל'מרחב'. לרעיון ול'יש' המרחבי, לחלל, לתנועה ולזרימה בו. לעתים, אני אפילו נסחף להתפלספות הצרפתית, הבלתי מובנת, כדוגמת המרחב הביקורתי של פול וירלרו [אני מודה קראתי, לא בטוח שהבנתי]. גם כתבתי על כך, בתקופה שהעניינים היו פופולריים בצה"ל, מאמר שנקרא "הזמן והמרחב העימות המוגבל" [שהאל ישמור, אבל זו הייתה רוח התקופה, ובגלל זה זכיתי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית על המאמר (זה היה רגע של הצטנעות)]. בכל מקרה, בכל ביקור אצל הפסיכולוג שלי - חנות הספרים מרתף הספר - עשיתי לי מנהג לקנות ספר מדע בדיוני, ספר בענייני צבא וספר העוסק בתחומים שאין לי מושג בהם, כגון: אמנות, פילוסופיה ועוד [יש יותר תחומים שאני לא מבין מאשר מבין] וגם ארכיטקטורה נכללת בהם.
יש הרבה ספרים מרתקים על ארכיטקטורה [ אבל רובם נורא יקרים בגלל הפורמט], אז הסתפקתי בספרון של אבא אלחנני, 'הארכיטקטורה כאמנות וכמדע' (אוניברסיטה משודרת, 1982). אלחנני, אדריכל [ארכיטקט, כך מסתבר, זה השם הלטיני], שתכנן בין השאר את משכן הנשיא, והיה גם מבקר והיסטוריון, סוקר בשיחות או בפרקים של הספר את התפתחות הרעיונות והמחשבות אודות המבנים והארכיטקטורה. הוא דן בסקירה היסטורית מהירה אודות הסגנונות, הטרנדים והגישות ששלטו במאות האחרונות, ובעיקר במבוכה של הארכיטקטורה המודרנית [לפי מבט של הדיוט, המצב ב-1982, היה טוב יותר מעידן התמ"א 38].
ארכיטקטורה, על פי אלחנני, היא שילוב של אמנות ושל טכניקה, וההפרדה ביניהם היא בעייתית. גם ההפרדה בין יופי לשימושי היא איננה נכונה - מה שאיננו יפה איננו שימושי [רק שלא נתחיל להתווכח מה זה יפה]. מוצגת גם השפעת האמנויות האחרות - ציור ופיסול על הארטיקטורה, כמו השפעת האר-דקו בשנות העשרים של המאה הקודמת. מושג מעניין וחשוב, הכרוך גם הוא בעידן הנוכחי של הבנייה, הוא 'אורגניות': "לבניין חייב להיות קשר עם המקום שהו הוא ניצב...הארכיטקטורה צריכה גם לבטא את התקופה שלה, מהבחינות של תרבותה, כלכלתה, המבנה החברתי שלה, האמונות שלה והשאיפות שלה". ניתן לומר, למרבה הצער, שהבנייה האגרסיבית מבוססת תאבת הבצע [=קבלני ו"אדריכלי" תמ"א 38] משקפת את רוח התקופה. לא?
#ספר קצר, מעניין ומסביר על גישות ומחשבות בארכיטקטורה. מעניין. מומלץ למי שרוצה להבין קצת במה שהוא מביט.
תקראו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר. ידעתם שד"ר ג'ון הלך מאתנו?