פגישה מקרית בתחנת הרכבת של הרצליה הוליכה להיכרות עם אחד הכותבים הטובים והחריפים שנתקלתי בהם [בטח יש רבים שאני מחמיץ, אבל ככה זה, לפחות יש אקראיות של מפגשים ברכבת, רק צריך לחפש בארון הספרים] - ג'יימס בולדווין. הספר 'זר בכפר' (נהר, 2006 [תרגום רעיה ג'קסון]) הוא סיפורים שנבחרו מתוך ספרו "רשימותיו של בן במקום" שיצא ב-1955.
מעטים מכתביו של בולדווין יצאו בעברית למרות חשיבותו, ועכשיו אחרי שקראתי גם למרות כתיבתו העזה [לא מזמן ראה אור בעברית ספרו "החדר של ג'ובאני" שיצא לפני 63 שנים]. בולדווין היה כנראה זר בכל מקום בתקופתו. שחור באמריקה, אמריקאי בצרפת, הומוסקסואל בחברה שמרנית. יליד 1924 שגדל בגטו השחורים בהארלם, וחי רוב חייו בצרפת, פעיל במאבק לשוויון ולזכויות המיעוטים.
"נולדתי בהארלם לפני שלושים ואחת שנים, התחלתי לחבר עלילות בסמוך למועד שבו למדתי לקרוא. סיפור ילדותי הוא פנטזיה שגרתית עגומה, שניתן לפטור בהערה המאופקת כי בשום אופן לא הייתי שוקל לחיות אותה מחדש. באותם ימים אימצה אמי הרגל מרגיז ומסתורי ללדת תינוקות. כאשר נולדו הייתי משגיח עליהם ביד אחת ובשנייה מחזיק ספר."
אבל אנחנו בעניין הכתיבה. וזו משלבת בין הדיון בנושאים הקשים ובין התיאור האישי. הקיטוב והמתח הגזעי, התרבותי, החברתי והמיני כרוכים יחדיו בתיאורים בהירים ואירוניים, לדוגמה:
"אעז ואומר שלתנ"ך של המלך ג'יימס, לרטוריקה שבחזיתות הכנסיות, שהיא אירונית, אלימה ותמיד מאופקת בדיבור השחור, ולמשהו מאהבת התעוזה המופגנת של דיקנס — לכל אלה חלק בי כיום; ועם זאת לא אשָׁבע על כך בחיי. גם אינספור אנשים סייעו לי במובנים רבים, אולם בסופו של דבר, נדמה לי, הדבר הקשה מכול (והמתגמל מכול) בחיי היה העובדה שנולדתי שחור, ונאלצתי לפיכך להביא עצמי לידי שביתת נשק כלשהי עם המציאות. (ליותר משביתת נשק, דרך אגב, אין טעם לקוות כלל.)".
בספר, כאמור, מספר סיפורים [חמישה]. לאחר הערות אוטוביוגרפיות בהן מתאר בולדווין את קורות חייו עד מחצית שנות החמישים, בסיפור 'שווה זכויות בפריס' הוא פורס בכאב ובהומור שחור את תקופתו הראשונה ובעיקר את הסתבכותו בכליאה ובמשפט בפריס. שם לראשונה הוא מסתבך לא בגלל היותו שחור, אלא בגלל היותו מארה"ב. כאילו זו חוויה מרעננת. ב'רשימותיו של בן המקום' הוא מתאר את מותו של אביו, את ההלוויה ואת יחסיהם. זה לדעתי הסיפור החזק ביותר, ולא שהאחרים חסרים.
הספר הוא חלק מהמפעל הנהדר של הוצאת נהר. עוד מפעל של בודדים עצמאים ואמיצים המוציאים לאור את הדברים שהם אוהבים. אני לא בטוח כמה מסחריות יש מאוחרי זה, אבל אני יכול להעריך את התשוקה.
#ספר של סיפורים אוטוביוגרפיים של כותב חד, ער לפרטים, כואב ואירוני. מומלץ ביותר.
תקראו ותהיו נחמדים. פשוט וקל.
ויש גם שיר