רונן איציק הוא ידיד ותיק מהצבא. אמנם שריונר (אף אחד לא מושלם), אבל צמח בערוצים מקבילים, ושלא כמוני המשיך קדימה לפיקוד ממושך על חטיבת מילואים (הראל), אבל לא הצליח לממש את חלומו להמשיך ולפקד על חטיבת שריון סדירה ואף למעלה מכך. לאחר פרישתו, הוא חוקר את השפעת שירות החובה על הפרט, ועוסק בעוד מגוון עיסוקים. בין היתר כתב ספר על שרותו הצבאי - 'האדם שבטנק', שאף תורגם לאנגלית. בסוף שבוע שעבר שלח אלי את הגרסה האלקטרונית של ספרו החדש, 'פרישה - מעבר הכרחי' (איפאבליש ePublish - הוצאה לאור, 2019). [אני מקווה שיש כאן מספיק גילויי נאותות].
מדובר על רומן מפתח [נדמה לי], אולי ביוגרפיה קולקטיבית בגוף ראשון, על קורותיו של אלוף משנה [אל"ם] שבדומה למחבר, נדחק לפרישה מוקדמת בגלל שבחרו באחרים על פניו להמשיך קדימה. האכזבה מעצמו, מהמפקדים ומהסביבה הופכים את חייו. איציק מתאר בגילוי לב, אמנם בדמויות פיקטיביות, את המתחולל בלבו ובלבם של האחרים במצב דומה. הלחץ הנפשי, שמתבטא במחושים פיזיים עזים ביותר, טלטלה ביחסים עם אשתו המצפה שכעת יעבדו כצוות, ולא בשני ערוצים נפרדים, ניסיון נואש להיאחז בימי הזוהר באמצעות רומן מפתיע, היחסים עם הילדים והמחשבות על הקריירה הבאה [על זה גם אני שרבטתי משהו] ועוד.
כמו ספרו הקודם של איציק, גם ספר זה הוא לא טולסטוי, אבל בינינו מי כן? [וגם לי אישית לא נותר אלא לקנא ביכולת הכתיבה]. הספר קצבי, קצר - באורכו הכולל, בפסקאות ובמשפטים. מעביר ביעילות את הטלטלה והזעזועים שעובר באל"ם מהקבע למיל'. גם אם לעתים יש גלישה לקלישאתיות, במיוחד בפרק הסיכום המנסה לרכז את התובנות, הרי המסר - שיש כאן 'אירוע' בחיי האדם שלא בטוח שהוא מוכן אליו, שהסביבה מוכנה אליו, ושיש לתכנן אותו היטב - עובר.
#ספר שמספר על שינויים בחיי האדם, ומבקש שיכין עצמו לכך. לא רק לפורשי צה"ל.
כשתפרשו יהיה לכם הרבה יותר זמן לקרוא, להיות נחמדים זה מעכשיו.
והשיר? כל כך מתבקש שלא יכולתי לסרב.