שמתי לב שבזמן האחרון אני מרבה לקרוא ספרות מדע בדיוני. רק בשבוע שעבר קראתי את עיר טבעת של ניבן, ובחודשים האחרונים קראתי גם שניים מספריו של הולדמן - מלחמה לנצח ושלום לנצח, וגם על הסף של לה-גוין המצוינת. קראתי הרבה מדע בדיוני בעבר, אבל אני חושב שהחזרה לסוגה נובעת מהקריאה הנמרצת של ספרות העוסקת בטכנולוגיה ובהשפעתה על החברה וגם על המלחמה [ למשל מרובדים או המצאתנו האחרונה ועוד]
ארתור סי קלארק ידע לשלב בין טכנולוגיה [הוא היה הראשון שפרסם מאמר אודות לווייני התקשורת עוד ב-1945] ובין מחשבות על השפעתה על האדם ועל החברה. בספר 'קץ הילדות' [עם עובד, 1976 (תרגמה ע. שם) שכתב ב-1953 הוא מתבונן בהשפעת המפגש של בני האדם עם ישויות חכמות ומתקדמות יותר מהן.
רגע לפני שחלליות ארה"ב ורוסיה עומדות להמריא למירוץ בחלל, חלליות ענק מופיעות בשמי הארץ. 'שליטי העל' כפי שהם מכונים מביאים לאוטופיה על פני כדור הארץ - אין יותר מדינות ומלחמות. אין מחסור והעוני והאבטלה נעלמו. אין יותר פשיעה. אבל האם טוב? אין שאיפות, אין מאמץ מחשבתי מחקרי ואמנותי והשעמום הולך וגובר. האם, כפי שנשאל בסקירה מפורטת על הספר באתר המדע הבדיוני בלי פאניקה, "האנושות מאבדת את היוזמה, הרצון והנחישות, והופכת למאמינה ותלויה בהשגחתם של שליטי העל?".
אבל זה רק שלב הביניים. לא ברורה מה מטרת שליטי העל והאם הם נטלו על עצמם את המשימה 'לאלף' את תושבי כדור הארץ או שהדבר נובע מסיבה אחרת. בכל מקרה קלארק מספר את הסיפור את אנשים שונים המובילים אותו במהלך של כמאה שנה עד קץ הילדות. והוא יודע לעשות זאת ללא דרמה יתרה, למרות המתח הנמצא כל הזמן ברקע.
#ספר מדע בדיוני קלאסי על מפגש עם כוחות גדולים מהאדם, על אוטופיה ושברה. כפי שאמר קלארק: "כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק – אי אפשר להבחין בינה לבין קסם." מספרי המדע הבדיוני שצריך להתחיל אתם בכדאי ללמוד על הסוגה.
תקראו ותהיו נחמדים בכל מקרה.
נו השיר, היה ברור ומתבקש.
"בצהרי היום הכל צבוע אדום ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום בצהרי היום הכל חוזר כמו חלום רגעים ושעות שקפאו במקום בצהרי היום" רמי פורטיס