כאשר הלכתי לחפש את מלחמה לנצח של ג'ו הולדמן, מצאתי אצל יהודה ממרתף הספר גם את ספרו - 'שלום לנצח' (עם עובד, 1997 [תרגום מיכאל תמרי]). השנה 2043 ומלחמה מתנהלת בין האיחוד המובל על ידי אמריקה כנגד המורדים בארצות הדרום (דרום אמריקה ואפריקה), ג'וליאן מפקד על צוות המפעיל חיילון כלי קרקעי הנשלט מרחוק. השליטה היא באמצעות חיבור התקשורת למוחות חברי הצוות. ויש גם קבוצה פנטית הרוצה להפעיל מחדש את 'המפץ הגדול' במאיץ החלקיקים שביופיטר, ולהשמיד את העולם [כנראה שאין מה לפחד]. בקיצור מעניין.
יש המוצאים בספר דיון אוטופי ביכולת הטכנולוגיה להביא לשלום עולמי. זה אפשרי והולדמן, בוגר מלחמת וייטנאם יוצא כנגד המלחמה בספריו, אבל אני דווקא מציע להתבונן ביכולת החיזוי של הולדמן בהקשרי מאפייני המלחמה והטכנולוגיה. הולדמן מצביע על כך שטבע המלחמה לא ישתנה, הסיבות יישארו אותן סיבות. הוא מצביע על כך שהערים והשטח הבנוי יהיו סביבת הלחימה המרכזית והלחימה תהיה על נפש האדם וההמון.
כמה דוגמות בהקשרי טכנולוגיה, הולדמן מסביר מדוע מופעלים כלים הנשלטים מרחוק ולא רובוטים אוטונומיים. לטענתו, יש בעיה לאפשר רובוטים אוטונומיים קטלניים, וקל לשתקו ואף להפוך אותו צד. גם את החיבור למוח והשליטה ממנו על חפצים וכלים אנו רואים כבר היום. הולדמן גם מנבא את התעצמות השימוש בייצור מתווסף, מה שאנחנו, לרוב, מכנים הדפסת תלת-ממד (3D). ממשלות המערב שולטות ב"נאנומעצבים", מכונות היכולות ליצור כל מוצר שהוא מחמרי גלם בסיסיים. דבר המוליך גם למדינות רווחה מהסוג הגרוע.
#ספר על מלחמה, על שלום, על טכנולוגיה ואיך משפיעה על אנשים ועל האנושות. מתח, בדיון ואהבה. מומלץ בחום.
תקראו תמיד זה יעשה אתכם נחמדים.
ויש גם שיר, אולי לא קשור אבל יפה.
אם כבר קראתם, אז תקראו את המכונה נעצרת של א"מ פרוסטר (נהר ספרים, 2017).