ידיעה שהצליחה להסתתר, לפחות מפני, בישרה שחברת פיברוטקס הישראלית [דרך פיברוטקס-ארה"ב] זכתה במכרז של 480 מיליון דולר להספקת ציוד ויכולות הסוואה לצבא ארה"ב, תוך שהיא גוברת על חברת סאאב השוודית שהייתה הספק העיקרי בעשורים האחרונים.
קורס שריון אחרי מלחמת יום הכיפורים
(מקור: ארכיון יונה ואיתמר חצור)
המכרז מעיד על כך שצבא ארה"ב הבין - מחדש - שהלחימה מול אויבים בעלי יכולות גילוי בכל הספקטרום ובכל ממדי הלחימה [חלל, אוויר וקרקע] מחייב חשיבה מחודשת ופעולה נדרשת על מנת להגדיל את שרידות הכוחות בשדה הקרב המודרני מוצף הסנסורים.
שרידות (survivability), כך קובעת התורה הצבאית, היא יכולתו של חייל, גוף או מערך צבאי להישאר בחיים או לתפקד בשדה הקרב, אף שהוא נתון בתנאים או בסכנת נפשות. מיגון הפרט ומיגון כלי הלחימה הם רק חלק אחד ולא העיקרי המאפשר את השרידות. שרידות תושג, למשל, באמצעות תמרון מהר יותר של הכוחות משל האויב ברמה הטקטית תוך נקיטה מיומנת של עקרונות המלחמה ותורת הקרב, וניצול נכון של הישגי הטכנולוגיה הצבאית.
גישה או תפיסה נפוצה רואה מספר שכבות כמו בצל המאפשרות את שרידות הכוחות [לדוגמה מתוך מצגות ה-FCS]. חולשה בשכבת 'הימנעות מגילוי על-ידי האויב – Avoid Detection' מאפיינת שנים רבות צבאות החיים בתחושה שהם "הכי חזקים בשכונה", ובכלל זה מחזיקים בעליונות אווירית ומודיעינית בלתי ניתנות ערעור. במשך הזמן נשחקה המודעות לכך שהם חשופים לגילוי מהאוויר ומהקרקע, במיוחד כאשר האויב משתנה [למשל, רוסיה נכנסת לזירה] או משפר יכולותיו [למשל, שימוש ברחפנים וכטמ"מים על-ידי דעא"ש].
הדבר הוביל לחוסר מודעות ולהזנחת הישרדות האישית, המסגרתית והיחידתית ושל שכבות ההישרדות הנוספות, ולחולשה במיומנויות ההתנהגות המבצעית המונעת (למשל, פריסה כוחות בשטח הסוואה, חפירת שוחות וכו'). אי המודעות תורמת להזנחת האימונים בתחום השרידות וההסוואה. הדבר מגביר את אי המודעות וחוזר חלילה. חוסר המודעות מוביל, אף, להשקעה מועטה יחסית בפיתוח וברכש אמצעים להונאה, הטעיה והסוואה. גם תהליך זה מגביר את אי המודעות לתחום 'אי הגילוי'.
לכן החוזה בו זכתה פיברוטקס מעיד על חזרה להבנה שיש אויבים הצופים ומגלים, ושיש לעשות מעשה בעניין.
[גילוי נאות: ייעצתי לחברת פיברוטקס בעבר]