כאשר החזרתי לספריית המחלקה [להיסטוריה של צה"ל] את הספרים ששימשו אותי היום בעבודה למדף מלחמת יום הכיפורים [ובכללם את דרך האש] צץ הספר 'מראה סדוקה - מלחמת יום כיפור מנקודת מבטו של לוחם הלום-קרב מהחווה הסינית' שכתב מיכאל אחי-עמוס (ע. נרקיס, 2007). בדרך חזרה צפונה קראתי אותו.
אחי-עמוס הוא מיכאל הרשקוביץ מתחיל את הספר בתיאור המסע שעשו אנשי 890 בראשותו של המג"ד יצחק מרדכי בראשית 2006 לחווה הסינית. אחי-עמוס שלחם שם בגדוד 100 [של אהוד ברק] מתאר את המסע, את המאבק על הזיכרון ואז חוזר בתיאור סחוף, ציני וכואב לשרותו הצבאי. 1970 - שריון, ג'וליס, סיני, השפלה וניסיון התאבדות.
כאשר פורצת המלחמה הוא מתנדב ומעלה פרופיל, מוצא טנק בסדנה בג'וליס ומצטרף לגדוד 100. בסיני מחכה לקרבות וכאשר זה קורה, זה קרב החילוץ בחווה הסינית. הטנק נפגע והצוות ממתין לחילוץ יחד עם הצנחנים. כמו רבים אחי-עמוס נשאר עם נפשו בחולות סיני. וחלקו האמיץ של הספר עוסק בהכרה המאוחרת בפגיעה הפוסט טרומית והטיפול המתמשך [וגם המאבק במשרד הביטחון להכרה בנכות]
#ספר קצר ונוקב על אדם מדור סיני, על פוסט טראומה. קצר, שוצף, ציני וכואב. לא קל אבל מומלץ.