זה מה שכתבתי על הספר הראשון והיחידי עד כה של רומן רולאן שקראתי עד כאן, וזה היה מזמן באוגוסט 2016: טוב, זו בורות שלי ואולי גם הפסד שלא הכרתי את רומן רולאן עד אתמול, כשקניתי את הספרון 'פייר וליס' בהוצאה החשובה - תרמיל [חשובה, כי הייתה זו הוצאה של ספרי כיס של ספרות של צה"ל. כן, חשבו פעם שחיילים קוראים וזה גם תפקיד של קצין חינוך ראשי לספק להם את חומר הקריאה. אבל פעם פעם]. קראתי על רולאן, זוכה פרס הנובל לספרות ב-1915, בספרו של סטפן צוויג - העולם של אתמול (שגם הוא מומלץ ביותר). צוויג היה חברו של רולאן. שניהם הומניסטים ומתנגדי מלחמה, ואמני הכתיבה. פייר וליס נפגשים באקראי ומתאהבים בפריז הנתונה לאימי מלחמת העול הראשונה, המוות מחכה בפינה. האהבה ראשונה וטהורה למול הקטל והישחתות המוסרית. זה היה יכול להיות בנלי, אבל לא אצל רולאן." המצב מדרדר, אם אני מצטט את עצמי. לא? בכל מקרה אחרי 'פייר וליס' אמרתי לעצמי שאקרא עוד מרולאן. זה לא קרה. חבל. בכל מקרה, באחד מהימים כאשר עוד לא קלטתי שנסיעה בתחבורה ציבורית היא משחק ברולטה רוסית, מצאתי את 'רומן רולאן בראי יצירתו' (מסדה, 1969 [תרם אהרן אמיר]) מאת זן-ברטרן בארר.
"אבל היה דבר אחד שהיה מדכא אותו יותר מצערו-של-עולם, והוא ראה אותו בלא כל הפרזה - זה היה הטימטום." רולאן ב"פייר וליס"
רולאן (1944-1866), כך על פי הכל יודעת, היה סופר, מחזאי וחוקר מוזיקה צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1915. הוא היה פציפיסט בעולם שהיה [ועדיין] אחוז בטירוף של מלחמה והרג. בשנת 1915 עזב על רקע עמדותיו את צרפת לשוויץ והיה פעיל בצלב האדום. רולאן לימד היסטוריה ומוזיקה, וחיבר ביוגרפיות של בטהובן, גנדי, טולסטוי ועוד [אגב בדומה לצוויג שגם הוא חיבר ביוגרפיות]. ספרו של בארר בוחן את הביוגרפיה של רולאן באמצעות ובהתבסס על דברים שכתב, לכן הוא אמנם הולך על פי כרונולוגית חייו של הסופר, אך לא באדיקות. בארר איננו מקל על הקורא, וטוב שכך. הוא משלב קטעים רבים מכתיבתו האוטוביוגרפית של רולאן, אך גם קטעי ספרות שמהם משתקפת הביוגרפיה.
