סיפור ואגדה, אמונה או היסטוריה (שקרתה). האם סיפורי התנ"ך היו 'באמת'? אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. שכן הוא בלתי נגמר, ותלוי אמונה. אמונה באלהים או בממצאים שממחישים ומכחישים את הדברים. לכן אני ניגש לקריאה ולסקירה של ספרו של עמי נוי 'תנ"ך במדים" (מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת, 2019) מתוך אי-אמונה ואולי אפילו אפיקורסיות. בכל מקרה עמי שלח אלי את הספר [זה גלוי נאות, אני מקווה], ואני כל מה שקשור לצבא, לקרבות ולמלחמה משתדל לקרוא, במיוחד כאשר יגיל הנקין מופיע ברשימת הממליצים על השער האחורי.
נוי עשה עבודה מאומצת ומושקעת לבחון היבטים צבאיים - מלחמות, קרבות, מנהיגות, טקטיקה ועקרונות מלחמה - בתנ"ך. הוא מביט ומנתח את הדברים באמצעות הכתוב בתנ"ך, ספרות חז"ל ופרשנים מאוחרים יותר או פחות [רש"ר, מלבי"ם, ראב"ע ואחרים] דבר שהוא חידוש בשבילי ומעניין; ספרות צבאית קלסית [סון טסו, קלאוזביץ, דה-סאקס, לידל הארט, הרכבי ואחרים]; ספרות תורתית של צה"ל [תורת הקרב לדורותיה, ופנקסי כיס למפקדים ועוד]; וגם ציטוטים מפו הדוב וספרות יפה אחרת. עניין זה הוא תוספת על הספרים הקלסיים בתחום שאני מקווה שכל אחד ואחת ממכם מחזיקים בביתם [יגאל ידין, היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתקופת המקרא; ידין, תורת המלחמה בארצות המקרא; מלמט, היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא]. למרות רוחב ועומק היריעה, למרבה הצער, נוי לא הרחיב את הדיון עם ספרות שלא תורגמה לעברית והיא רבה כחול על שפת הים ומוסיפה.
כאן נדרש לשאול את אשר ששואל אף נוי במבוא: מה הטעם לנתח קרבות וצבאות שעצם קיומם בכלל והפרטים אודותם בעייתיים [לפחות מבחינתי]. מבחינת הלא מאמין מדובר בדיון אינטלקטואלי באמצעות משחקי מלחמה או תטל"ג [תרגיל טקטי ללא גייסות] א-היסטורי. כלומר הצבת כוחות במפה או בשטח שהחלטנו ששם היו הדברים [למשל, כיבוש עי שנוי מקדיש לכך חלק נכבד]. בהקשר זה ניתן לוותר על פרטים כדוגמת סדר הכוחות (הסד"כ) הפרטני או עניינים הכוללים הנפת יד שמכריעה את הקרב ואפילו התערבותו של האל או המזל [כפי שאמר נפוליאון: "אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל."] וללמוד את עקרונות החשיבה הצבאיים, את אבני היסוד, את התו"ל. העקרונות שנוי בהביאו ובהצליבו את המקורות המרובים והמגוונים מראה את אוניברסליותם. למרות שאני לא מסכים לחלק מהפרשנות התו"לית [תורת לחימה] של נוי, למשל בפרק הדן בלוחמה לא סדורה; או חושב שישנם חלקים מיותרים ומאולצים כמו הדיון בסדר התנועה של השבטים והניסיון לקבוע את כשירותם המבצעית, הרי יש בו עניין למתעניין במחשבה צבאית בכלל ובקרבות המקרא בפרט.
#ספר על קרבות, תנ"ך, היסטוריה ומחשבה צבאית ומחשבה יהודית. למתעניינים בתחומים הללו.
כפי שנאמר: יוקראו הקוראים ויונחמדו הנחמדים.
ויש גם שיר:
יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.
הוא יבוא, זה היום כך אראינו ואין זה חלום אם נמות כמשה על פסגת הר נבו זאת נדע, הוא כבר בא, הוא כבר בא, הוא כבר בא