עוד אושפיזין בסוכת איחזור סקירות הספרים של עוזי בן שלום ושלי שפורסמו ב'ביבשה' ביטאון דפי הכרום של זרוע היבשה, שני מפקדי חטיבות חיל רגלים או בקיצור מח"טי חי"ר שלחמו עם יחידותיהם בקיץ 1982. שני ספרים חשובים ומעניינים המתארים לחימה של חטיבות חי"ר במסגרת נחיתה מן הים (מבצע אמפיבי). ברבות הימים קודמו מחברי הספרים והיו למפקדים בכירים בצמרת הצבאות שלהם. למרות שמדובר בצבאות שונים וגם במלחמות שונות, שני המפקדים מאירים באור בהיר ודומה את מקומו של המפקד בקרב ואת מורכבות לחימתם של כוחות השדה. מקור 'ביבשה' מס' 12, דצמבר 2009, עמ' 39.
שעת תה - 'לא פיקניק' מאת ג'וליאן תומפסון (מערכות, 1992, תרגום עמנואל לוטם). [No Picnic - 3 Commando Brigade in the South Atlantic]. במקביל למלחמת לבנון הראשונה התנהלה בקצה השני של העולם מלחמה נוספת שבה כוחות חי"ר נחתו מהים ולחמו בשטח קשה - מלחמת פוקלנד. ספרו של ג'וליאן תומפסון, אז מפקד חטיבת הקומנדו 3 ולימים מפקד הנחתים הבריטיים, מתאר את לחימת החטיבה בתנאים הקשים: "כשנתתי את הפקודה לנחיתה, אמרתי בין שאר הדברים, שהמבצע שאנו עומדים לפתוח בו לא יהיה פיקניק. גמרתי אומר ששום אדם בחטיבתי לא יהיה באשליות, אלא יבין שנצטרך להילחם כדי לנצח."[עמ' 15]. המלחמה בפוקלנד הייתה של כוח משימה משולב יבשה, אוויר וים במרחק של 13 אלף ק"מ. ניתן ללמוד מהספר על המורכבות העצומה של מבצע כזה בשל המרחק מארץ האם, תנאי הים הקשים והאקלים הקר.
בדומה ליורם יאיר, כפי שנראה בהמשך, משקיף המח"ט על החטיבה, על מפקדיה והאנשים המשרתים בה. תומפסון מציג את הדילמות שלו כמפקד בתכנון ובלחימה וכותב על ההחלטות שעה ועל יחסיו עם אנשיו שתנאים הקשים של המלחמה. מתוך כך, הספר מציג את עולמם של הלוחמים בכלל ואנשי החי"ר בפרט. כך לדוגמה, פלוגה ד' בגדוד הנלחם באחד הקרבות הקשים במלחמה (הקרב על "גוז גרין") עסוקה "בבישול ארוחת בוקר בשובה ובנחת בשטח מת מאחורי פלוגה א' - מצב משונה שאינו בלתי-שכיח במלחמה, והוא מוכר היטב למי שלחם בקרב קרקע. האנשים מילטו בחוכמה אחר העיקרון המשמש נר לגליו של כל חייל מנוסה: 'בשעת ספק אל תתייאש, שלוף קומקום ושים על האש"[עמ' 97].
