
טקטיקה (Tactics) היא, כך כתוב ב'מילון למונחי צבא' (מגן, 1951) שליקט וסידר אברהם עקביה וערך סעדיה גולדברג: "תורת התפעול של יחידות קרב: התכנון והביצוע של תנועה במשך הקרב ולפניו, והשימוש בכוח לוחם בשדה הקרב." עוד נכתב בהגדרה שכתבו אנשי שרות ההדרכה של ההגנה, כי: "טקטיקה נבדלת מאסטרטגיה, שעניינה התכניות המקיפות של אומה נלחמת, ומ"מנהלה" שעניינה בפעולות הבלתי-קרביות של גוף צבאי" [המילון למונחי צבא, עמ' 303]. אבל טקטיקה היא לא רק, כפי שלימד אותי חורחה שהוא מומחה גדול לכדורגל, המערך שבו מעמידים את שחקני הקבוצה באזורים ("הזונים") השונים במגרש, אלא היא תלויה ביכולות הפיזיות והשכליות של השחקנים השונים, באימונם, בלכידות הקבוצתית, במנהיגות של המאמן והשחקנים הבולטים (מישהו אמר מסי?), וגם כמובן בתנועה המתוכננת והמתוזמרת הנדרשת מהשחקנים על מנת לתקוף ולהבקיע או להגן. יש אם כן גורמים רבים שמנחים את הטקטיקנים בדרך שבה הם מובילים את הכוח שהם והן מנהיגים ומפקדים עליו להשגת המשימה שהוטלה עליהם בשדה הקרב או במגרש הכדורגל.

תיאורית-על המציבה עקרונות או עיקרים של הטקטיקה היא מעשה חשיבה וכתיבה מורכב ונועז. ב' א' פרידמן, קצין לשעבר בצבא ארה"ב, מנסה לעשות זאת בספר שתורגם לעברית ביוזמת המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) - "על הטקטיקה - תיאוריה של ניצחון בקרב" (מודן, משרד הביטחון ומערכות, 2022, תרגום איגמי בע"מ [עוד נחזור לעניין התרגום]). כפי שהסביר גדעון שרב המדריך הראשי של המלט"ק, שמאז שיצא ב-1953 ספרו החשוב של אלוף איתן אבישר (פון פרידמן) - '2500 שנות טקטיקה', לא יצא ספר בעברית שמנסה להניח מסד תיאורטי מבוסס היסטוריה צבאית של הטקטיקה. בכך חשיבותו של הספר, אבל האם הוא מצליח במטרה הקשה ששם לעצמו? פרידמן מסביר כי מטרת הספר היא: "לא לשמש מדריך לניצחון במצב ספציפי, אלא להציג מערכת משותפת של מונחים ומסגרת קוגניטיבית להערכה ולניתוח של אירועי עבר ותכניות לעתיד. זה הדבר היחיד שתאוריה יכולה לספק." [עמ' 19]. המסגרת התפיסתית שפרידמן מציב מבוססת על זו של פולר, אשר בחר ובשכל להבחין בין שלוש קבוצות של עקרונות או עיקרי הטקטיקה. הקבוצה הפיזית שמבוססת על השכבה שיסודותיה נכתבו על ידי ז'ומיני: תמרון, מסה, עוצמת אש וקצב המבצעים; עיקרי טקטיקה מנטליים: הונאה, הפתעה, בלבול והלם; ועיקר טקטיקה מורלי אחד שמכונה 'לכידות מורלית' ויש לו חשיבות עצומה. [עמ' 37]. עיקר הספר הוא הסברם של מושגים אלה והקשר שלהם האחד עם האחרים [עמ' 101-41]. בחלק זה נבחנת הקוהרנטיות של התיאוריה, וכן גם החולשה הספר של פרידמן.

Comments