• בעז זלמנוביץ

Igitur qui desiderat pacem, praeparet bellum


שער תצפית 72 - אודות העיסוק הצבאי של ויגטיוס

בעקבות פרסום הסקירה על מלחמת גאליה ומסע הרבבה חזרתי לקרוא בספר נוסף העוסק בצבאות הקדמונים - 'אודות העיסוק הצבאי' שכתב פלוויוס וגטיוס רנאטוס Flavius Vegetius Renatus לפני כ-1600 שנים (תוה"ד, 2012). חדי העין שמו לב שהספר יצא בתוך צה"ל ולא הופץ לציבור הרחב. בין 2007 ל-2013 הייתי חלק מענף תו"ל (תורת לחימה) בסיסי במחלקת תו"ל בחטיבת התורה וההדרכה במטכ"ל. נו, ככה זה עם שמות של גופי מטה. בכל מקרה באותה תקופה יזמנו חידוש של מפעל שנקרא - 'תצפית'. במסגרתו הוצאנו לאור חוברות שעסקו בעניינים שהעסיקו את צה"ל באותה עת. למשל הוצאנו חוברת שעסקה ב'גיס' בעת שהוקמו הגיסות מחדש בצה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה. היא כללה תרגום חלק מספר תו"ל של הגיס האמריקני ומאמר-מחקר שעסק בהתפתחות הגיס בצבאות העולם; עוד הוצאנו, למשל, חוברת שעסקה בלוחמת מידע; תרגומי ספרי תו"ל בנושאים שונים; מחקרים אודות כישלון תכנית בניין הכוח של צבא ארה"ב FCS; ועוד ועוד, מדובר בעשרות חוברות. מעבר לנושאים שהיו במוקדי העיסוק של צה"ל שנדרשנו לכתוב עליהם או שהחלטנו שצריך לחקור אותם, היה מקום נרחב ליוזמות או שיגעונות של חברי הצוות המצומצם. שמואל שמואל, אז חוקר צעיר בענף והיום חוקר בכיר במרכז דדו החליט לתרגם את וגטיוס. מכיוון שהתרגום נעשה מאנגלית, חפשנו בחינה מדעית והשוואה למקור הלטיני. לשמחתנו שירת בענף ד"ר יוסי הוכבאום, איש צנוע וידען גדול בענייני צבא, היסטוריה ושפות ובכללן לטינית. יוסי בחן אתהמקור הלטיני, התרגום העברי, התרגום האנגלי והוסיף ביחד עם שמואל הערות רבות. שמואל גם כתב סקירה מקיפה ביותר על צבא רומא מזמן הרפובליקה המוקדמת ועד הקיסרות המאוחרת הפותחת את החוברת.


אנדרטת יצחק רחימוב ליד ברעם - צלם בעז זלמוביץ (2021)

הספר בן ארבעת החלקים נקרא "Epitoma rei militaris". ויגטיוס מייעד אותו לקיסר הביזנטי ששלט בימיו, ורצונו היה להסביר לשליט איך לארגן ולאמן את הצבאות והגייסות: "הכול מכיוון שהידע כיצד להשתמש בכלי נשק הוא שמזין את אומץ האדם. אין אדם המפחד לעשות היטב את אשר הוא מאמין שלמד. כך במאבק הקרב מעט גברים מאומנים מוכנים יותר להשיג ניצחון, בעוד המון לא מנוסה ולא מיומן - תמיד מובא לטבח." [עמ' 69]. הספר הראשון עוסק בגיוסם ובאימונם של חיילים חדשים - למשל גובהם, היקף השרירים, אבל בעיקר איך לאמן אותם לסוגי נשק שונים ולצעידות; הספר השני עוסק במבנה ובארגון הלגיון הרומאי - מה תפקידי כוחות המשנה בלגיון ומה תפקידי המפקדים, וגם מה ההבדל בין המחצררים, נגני הקורנט והקרן; הספר השלישי - באופן ההיערכות לקרב - בהקדמה לחלק זה מופיע הביטוי המפורסם אודות הרוצה בשלום. בדרך כלל הוא מתורגם כ'רוצה בשלום ייכון למלחמה'. אחרי ויכוחים ארוכים החליטו שמואל ויוסי לתרגם את הפסקה כך: "הרוצה בשלום, יתכונן למלחמה. זה הרוצה בניצחון יכשיר חייליו בחריצות. זה המבקש הצלחה, יילחם במיומנות, ולא יסמוך על המזל. אף לא אחד העז לקרוא תיגר על אויב ואף לא אחד היה מוכן לפגוע בו כאשר ידע שהוא נמצא בעמדה טובה יותר ומוכן להילחם." [עמ' 120-119]; הספר הרביעי - בלוחמת מצור ובלוחמה ימית. החלק העוסק בלוחמה הימית תורגם לעברית גם ב-1964 על ידי מאיר שש, וניתן למצוא אותו עם קטעים בענייני ים מהספרות היוונית והרומית באתר פרויקט בן יהודה: "העם הרומאי כונן צי לתהילתו ולצרכי גדולתו מקדמת דנא לא מכורח פורענויות כלשהן, אולם כדי שלא יסבול אי־פעם ממצוקה, היה הצי לו מתמיד מוכן. אכן, איש אינו מעז להתגרות בו מלחמה או לעשות לו עוול, בין למדינה ובין לעם, כי מיטיב לדעת את נכונותו להתנגדות ולתגמול בלא־עיכוב." [תרגום שש].


תעלות על התל - צלם בעז זלמנוביץ (רמת הגולן 2021)

וגטיוס ציין שהוא נסמך על: "כתביהם של קאטו (De re militari), קורנליוס קלסוס, פרונטינוס, פאטרנוס והחוקות של הקיסרים אוגוסטוס, טראיאנוס ואדריאנוס" [ויקיפדיה]. למה לטרוח לתרגם, לבדוק מדעית, לערוך ולהוציא לאור, גם בתוך צה"ל עבודה שנכתבה כנראה בין שנת 383 לשנת 450 לספירה? ומסתמכת על כתבים קדומים במאות שנים. זאת מעבר לעיקרים כללים או ציטוטים, כמו: שעדיף לנצח. טוב זה לא מויגטיוס, אבל וגטיוס מרכז את התובנות האוניברסליות והכלליות של המלחמה, הלחימה ושל בניין הכוח, בדומה או שונה מסון דזה. אז מה ניתן ללמוד מארגון ואימון הכוחות המזוינים הרומאיים, עבור צה"ל בימינו שסייבר ומטוסים הם חזות כמעט הכל. הנה למשל אל"ם (כיום תא"ל) גיא חזות משתמש בוגטיוס ובדברים כתב על שימור כשירות דיפרנציאלית במערכי המילואים במאמר שפרסם במערכות. ניתן גם ללמוד למשל מהמשפטים הבאים: "הבוטח בפרשיו - עליו לחפש מקומות מתאימים להם ולפעול יותר באמצעותם; הבוטח ברגלים - עליו לחפש מקומות מתאימים להם ולפעול יותר באמצעותם." [עמ' 161]. אז בגלל זה קונים F-35.... בכל מקרה מדובר על תוספת עברית למקורות הקלאסיים של תולדות המלחמה. וכפי שנכתב בהקדמה של רמ"ח התו"ל: "'אודות העיסוק הצבאי' הוא המקור העתיק ביותר על צבא רומא. כפי שרומא השכילה ללמוד מאחרים, רבים למדו את צבאה וממשיכים ללמוד אותו עד היום." [עמ' 3].


#ספר. צא ולמד מהרומאים. קריאה מהכתבים הקלסיים תמיד מועילה ומלמדת. לחובבי ההיסטוריה בכלל ולאנשי ההיסטוריה הצבאית בפרט, ובמיוחד לאנשי הצבא.


מה הקיסר היה עושה למתנגדי חיסונים... הטו מסיכה, הפעילו שיקול דעת, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר לזכרו של אבי קורן

כבר יבשו עינינו מדמעות,

ופינו כבר נותר אילם בלי קול.

מה עוד נבקש, אמור מה עוד?

כמעט ביקשנו לנו את הכל.

#ספר #ויגטיוס #רומא #לגיון #צבא #היסטוריה

141 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com