האם נועדנו לנוע לעבר מטרה מסוימת? האם הגנים שלנו, של היהודים הנודדים, הנמלטים, הבורחים ממצרים דוחפים אתנו? אנחנו כל הזמן ממהרים, רצים לעבודה, חשים למטלות. ממוקדי מטרה וציר תנועה. ולטר בנימין ב'המשוטט', למשל הציע לנו לשוטט. לנוע באופן חופשי ואקראי בעקבות המקומות, האנשים, החפצים והמחשבות. לא למהר, להתבונן, לחוש. זה פוסט שני של סקירות ספרים העוסקים בשיטוט ובחיפוש. הראשון נולד בעקבות הגעגועים לטיולים - הטבע שם בחוץ - ומכיוון שלא פחתו הגעגועים לנוע, אספתי עוד כמה סקירות ספרים לפוסט נוסף.
רוברט לואיס סטיבנסון, האיש שהביא לכם את אי המטמון וד"ר ג'קיל ומר הייד, ב'מסעות עם אתון בחבל סוון' (נהר ספרים, 2012 [תרגום יוסי מילוא]) מתאר מסע רגלי שעשה בדרום צרפת. תיאורי נוף ואדם בחבל נידח, זיכרונות של מלחמת דתות ופשטות האיכרים. כפי שבחר מוטי פוגל להדגיש בסקירתו [גם רפרוף בסקירות הוא סוג של שיטוט]: "למדתי לדעת שכאן האוכלוסייה חיה יחד בשלווה ובנחת. כולם הניפו חרבות וירו ברובים, שרפו ובזזו ורצחו אלה את אלה מתוך חמת זעם לוהטת. ואילו כאן, מאה ושבעים שנה לאחר מכן, הפרוטסטנטים עדיין פרוטסטנטים והקתולים עודם קתולים, וכולם חיים יחד חיי ידידות מתונה וסובלנות הדדית. מתברר שלטבע האדם, כמו לטבע הלא-נכנע שממנו צמח, יש דרכי ריפוי משלו. לאחר שהאבק שוקע וכמה מאות שנים חולפות אנו מסוגלים לראות את מעלותיהם האישיות של שני הצדדים הנאבקים מתוך חזות של צדק". מעניין ומרתק. משפט אחד: "אני עצמי נוסע לא כדי להגיע אל יעד כלשהו אלא כדי לנסוע, אני נוסע למען הנסיעה". תקראו, לכו לחפש אתונות ותמצאו ספרים ותהיו נחמדים.
שיטוט מסוג אחר לגמרי הוא שיטוט בעבר הנסתר, המתחבא, זה שנעלם ורק תנועה ברחובות ובבניינים יכולה, אולי, השיב את שאבד. חוקר פרטי מחפש אחר עקבותיו שלו עצמו, מעין חיפוש פילוסופי, עצוב - "אין אני ולא כלום. צללית בהירה ותו לא". ב'רחוב החנויות האפלות' (עם עובד, 1979 [תרגום אביטל ענבר]) זוכה פרס הנובל, פטריק מודיאנו רוקם, מרבית ספריו שקראתי [לא יכול להתחייב על האחרים] שיטוט ברחובות פריז בעקבות זהות נעלמת (למשל - מה קרה לדורה ברוּדר?). אבל כאן גיי שלקה בשכחה והפך לחוקר פרטי יוצא למצוא מי הוא, בעקבות רמזים הוא מאתר קרובים, ידידים מהעבר, רבדים שונים הנמצאים בתמונות המאוחסנות בקופסאות ממתקים ישנות ובחלקי מסמכים. ספר מינורי, קצר אבל תיאור עז של האדם בבדידותו כאשר נותק מעברו וחבריו. מומלץ לא רק חובבי מודיאנו ופריז. תקראו שלא תאבדו את העבר וכדי שתהיו נחמדים.
