• בעז זלמנוביץ

המלצות לקריאה אחרונה


שבוע הספר, שהוא לא שבוע, הוא רק מועד שבו עם הספר אשר קורא פחות ופחות, יכול לנצל להיכרות עם ספרות נוספת במסווה של קרנבל. זו הזדמנות להגיע לדוכנים של ההוצאות לאור העצמאיות, לעזוב את ההוצאות הגדולות שבמילא שולטות בתצוגות של חנויות שמוכרות גם ספרים ושולטות במה שנראה. אז זו הזדמנות לראות, לטעום וללמד ספרות אחרת בלי רבי מכר, וגם לפגוש את המוציאים והמוציאות לאור. בעיקר למצוא את אלה שניתן יהיה לסמוך על בחירתם עבורנו את ספרים שנרצה לקרוא. הנה המלצות על שלושה ספרים שיצאו לאחרונה בשלוש מהוצאות שאני סומך עליהן [יש עוד], ועוד המלצה על ספר מהוצאה שלא קראתי ממנה עדיין. כמובן, כרגיל, התנצלות. לכל אחד מהספרים הללו מגיעה סקירה משלו, אבל עליכם ועליכן החובה לקרוא ולהחליט.



שער 'טעם לחיים' של אנטואן דה סנט-אקזופרי

אוריאל קון מתשע נשמות, חוץ מלהתלונן על מיעוט הקריאה והאיכות הנחותה של מרבית הספרים שיוצאים בארץ, ממשיך להוציא ספרים, ודי הרבה. את אנטואן דה סנט-אקזופרי אנחנו מכירים מהנסיך הקטן, והנה תורגמו כמה יצירות קצרות שלו - 'טעם לחיים' (תשע נשמות, 2022, מצרפתית מיכל שליו). בספרון טעימה מתאוות הטיסה של סנט-אקזופרי, המשולה לתאוות החיים ואולי גם למשאלת המוות: "שלושת אלפים, הוא מתמלא שללוה. השמש מכה במפרש, כאן שום מערבולת אינה מטלטלת. האדמה, רחוקה כל כך, דוממת. הטייס מרים מדפים, מכוון את וסת האוויר, מתיישר לפריז ומחשב את הזווית. בעשר השעות הבאות הוא מניח לעצמו לשקוע בתרדמה; הוא אינו נע אלא בזמן."[עמ' 13]. חוץ 'האוויראי' שממנו הציטוט, מכיל הספר קטעי המתארים את מסעו למוסקבה, בו הוא נע, מתרשם, נפעם ומסתייג מאומה החדשה שנולדה במהפכה, ומתחילה להתעכל על ידה: "העולם הישן התמוטט עליהן כמקדש, המהפכה מחצה את החזקים, ופיזרה את החלשים לארבע כנפות הארץ ככלי משחק בסערה."[עמ' 48]. בקובץ גם מסה קצרה על טעם לחיי אנוש - "יש לתת" על רקע עליית היטלר לשלטון והתבוננות בטבע האדם. מומלץ לא רק לטייסים.


שער 'סיגנל אדום' של יוהאן ברנסטרום

רק לפני שבועיים המלצתי על שני ספרים ועל סופר שיצאו לאור ב'לוקוס' של שירה חפר, והנה המלצה נוספת על ספר מתח של יוהאן ברנסטרום - 'סיגנל אדום' (לוקוס, 2022, משוודית אנה זטרברג). כמו 'חום' שיצא בשנה שעברה, גם בספר זה הסיפור נסוב ומסתובב סביב מיקאלה שולד כתבת סוכנות ידיעות, אשר מסקרת את מצוקות החברה וסכנותיה, והן נכרכות סביבה, משפחתה וחוג מכריה ביחד עם רוצח סדרתי. הפעם מישהו דוחף אנשים למותם למול הרכבות השועטות בתחתית של שטוקהולם. מה גורם לרוצח לעשות זאת ומה הקשר למיקאלה המנסה לשקם את חייה וחיי בתה לאחר טראומת 'חום', והאם ישמרו יחסיה עם זוגתה קים ובנה של זו לאור הזוועות. ב'חום' עמדה הרשת האפלה במוקד, וכאן הרישות במצלמות והיכולת לזהות פנים ואנשים. השפה שברנסטרום משתמש בה היא קצבית, ובעלת זווית משונה. אני מקווה שגם הספר הבא בסדרה יצא לאור, למרות הקושי הכרוך בכך. מומלץ ביותר לחובבי סוגת המתח הסקנדינבי, ואפשר לקרוא בו גם אם לא קראתם את הקודם.


שער 'אחייניתו של פלובר' מאת וילה קאתר

והנה עוד ספר מנהר ספרים של ראובן מירן. הפעם מבט על הסופרים הצרפתיים [למשל בלזק; גבוריו; דה-נרוואל; ועוד ועוד] שמירן הצליח לחבב עלי דרך מעבר הדורות ובאמצעות משקפיה של סופרת אחרת. וילה קאתר סופרת אמריקנית שלא קראתי מספריה עד כה פוגשת את 'אחייניתו של פלובר - פגישה מקרית' (נהר ספרים, 2022, מאנגלית סמדר גונן שגם הוסיפה אחרית דבר מלמדת). הפגישה במלון בצרפת עם הגברת הזקנה, כמעט מפוספסת, אבל כאשר קאתר שעריצה את פלובר מבינה שמדובר ב'קרו' היא קרולין אחייניתו של הסופר שגדלה בביתו: "אימי מתה בלידתי וגדלתי בביתו של דודי. הוא היה יותר מאב עבורי. דודי גם הוא היה איש של מילים, גוסטב פלובר, ייתכן שאת מכירה..." את המשפט האחרון היא מלמלה בנימה סקרנית, כאילו אמרה משהו לא דיסקרטי ושללה אותו מייד."[עמ' 23]. היא חשה זה הכי קרוב שתגיע לפלובר, וגם אנחנו. האם האחיינית מאפשרת קירבה והיכרות עם הסופר? והאם אישיותה שלה עומדת בפני עצמה? סיפור קצר ומרתק על דורות ועל היכרות עם הנפשות הכותבות. מומלץ לחובבי הסוגה, ולחובבי פלובר.


שער 'ברכה' של רונית פיינגולד

להבדיל מ'תשע נשמות', 'לוקוס', 'נהר ספרים' וגם 'אפרסמון' של יואב ויורי, שאני מכיר ומיודע לטעם המו"לים והמו"לית, מ'שתיים - בית הוצאה לאור' של מירי רוזובסקי ואורנה לנדאו לא קראתי דבר עד שקניתי 'ברכה' של רונית פיינגולד (שתיים, 2022). זה נובע מכמה סיבות, ובהן שקשה לי להתפדר להרבה מו"לים ולכן אני שומר נאמנות ל'בטוחים'; ושאני לא מרבה לקרוא מהסופרים והסופרות העכשוויים הישראלים. אבל צריך לנסות, ולכן בחרתי בממואר הקצר של פיינגולד בו היא יוצאת בעקבות אחותה שמתה כמה ימים לאחר לידתה, ובעקבות הוריה שעלו לאחר השואה ושהו בעמק הקשוח ובקהילה הקיבוצית שהדחיקה באותן שנים את רגשותיה. פיינגולד משחזרת את מסע הלידה, ומתארת את חיפושיה שלה אחרי הוריה ואחרי ברכה. האם מדובר בעוד ילדה חטופה או האם שמא מדובר באטימות חברתית: "איך זה ייתכן שמתה תינוקת, וזה לא מוזכר באף פרסום של הקיבוץ? שאלתי. שלומית שתקה לרגע, ואז אמרה: "מות תינקות היה ממש טאבו. לא דיברו על כך. מתו הרבה תינוקות באותה התקופה." לא יכולתי לתהות אם הקהות והכבדות שחשתי באותו הרגע הן בצבעה ובמשקלה של העננה שירדב על חייהם של הוריי הצעירים שלא הכרתי." מומלץ ביותר, ואני אקרא עוד מ'שתיים'.


#ספר או בעצם ארבע מומלצים. לא חייבים את שבוע הספר בשביל למצוא את הטעם שלכם מחוץ רבי-המכר, אבל אפשר.


צאו ובחרו מה לקרוא ואיך להיות נחמדים.


ויש גם שיר

I'm not looking for another as I wander in my time

Walk me to the corner, our steps will always rhyme

#ספר #תשענשמות #נהרספרים #לוקוס #שתיים #קאתר #אקזופרי #פיינגולד #ברנסטרום



121 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול